> במגזר הציבורי הרחב ובתוכו השלטון המקומי מקובלות שתי צורות העסקה עיקריות: העסקה בדירוג-דרגה או העסקה בחוזה אישי. בשלטון המקומי, שכרם של העובדים בדירוג-דרגה נקבע על ידי הסכמים קיבוציים...

> חוזה אישי-דירוגי נועד לאפשר העסקת בעלי תפקידים ייעודיים בתנאי שכר גבוהים יותר מאשר בדירוג-דרגה. חוזים אישיים-דירוגיים מבוססים על טבלאות עם דרגות שכר...

> בחוזה בכירים השכר נגזר מגובה שכר המנכ"ל באותה רשות (שנקבע בהתאם לגודל הרשות). חוזים אלו משמשים להעסקת מנהלים בדרג ביניים ומעלה (מרמת מנהל מחלקה ומעלה)...

> קיימים שני אופני העסקה: דירוג-דרגה וחוזה אישי.  הבחירה באופן ההעסקה נתונה להחלטת הרשות, בעיקר בהתאם לשיקולים של תקציב או של הנוהג המקובל בה....

> לרוב, העסקה בחוזים אישיים כפופה ל"מכסת חוזים אישיים". מספר העובדים המועסקים ברשות מקומית בחוזים אישיים לא יעלה על 5% מסך עובדי הרשות...

> קיימים מספר גורמים בעלי סמכויות שונות המשפיעים על תנאי ההעסקה של עובדי השלטון המקומי והם: הממונה על השכר באוצר (הרגולטור האחראי על כלל העובדים במגזר הציבורי בישראל)...

> חוזה מח"ר הינו סוג של חוזה אישי-דירוגי המשמש בעיקר להעסקה של תפקידי ניהול במשרדי הממשלה, ומיועד לבוגרי תארים אקדמיים כלליים במדעי החברה והרוח (=מח"ר)...

> לכל תפקיד נקבע מתח דרגות או מתח שכר. לרוב, עובד/ת או מנהל/ת נקלט/ת בדרגה הנמוכה במתח הדרגות (יש עובדים שנקלטים בדרגת הביניים, בהינתן תנאים מסויימים)...

> כל תפקיד מאופיין במתח דרגות או מתח שכר הנקבע בהתאם לתפקיד ולפי הנחיות ההסכמים הקיבוציים או ע"פ הנחיות הממונה על השכר במשרד האוצר.מתח הדרגות מתחיל בדרגת כניסה...

>צורת ההעסקה הרווחת בתפקידי ניהול הינה חוזה בכירים. עם זאת, ניתן גם להעסיק מנהלים גם בדירוג-דרגה, בהתאם להסכמים הקיבוציים. במקרים מסויימים ניתן להעסיק מנהלים גם בדירוג - דרגה בהתאם להסכמים קיבוציים. 

> לרוב, "מנהל/ת" נחשב כמי שמנהל/ת יחידה אורגנית בתוך הרשות, כלומר מחלקה/ אגף/ מינהל וסגניהם. כמו כן, בעלי התפקידים הסטטוטוריים (כגון מנכ"ל, גזבר/ית, מהנדס/ת, יועמ"ש, מבקר/ת)...

> מנהל/ת משאבי האנוש של הרשות אמור/ה להכיר את כל כללי הקליטה וההעסקה של עובדים/עובדות בשלטון המקומי. בדרך כלל מנהלי משאבי האנוש יודעים כי ניתן לפנות לגורמים הבאים...

> שכר הבוגרים הינו במודל חוזה אישי סכומי. לפני הסברים, רגע של היסטוריה: החל מתחילת התכנית (שנת 2014), הועסקו הבוגרים בחוזה אישי-דירוגי ייעודי לצוערים, שהתבסס על דרגות השכר של חוזה המח"ר...

> רשויות המטרה הינן הרשויות הזכאיות להשמת צוערים. הקריטריונים יכולים להשתנות במסגרת תהליך ההשמה מעת לעת בהתאם למגוון שיקולים ולמדיניות משרד הפנים...

> לעובדה שהחוזה מוגדר כחוזה סכומי ולא חוזה דירוגי אין משמעות שפוגעת בשכר הבוגרים. כמו כן, שכר הבוגרים מוגדר כמקביל לדירוג המח"ר לצורך עמידה בתנאי סף של ניסיון ניהולי...

> בוגרי התכניות מועסקים ב"תקן צוערים", כלומר תקן תוספתי אשר לא נכלל במגבלת תקן כח האדם של הרשות. +-. בנוסף, בהתאם לתקנות לקבלת עובדים ברשויות המקומיות...

> לכל רשות קיים תקן "שיא כח אדם", המגביל את מספר המועסקים ע"י הרשות...

> משרד הפנים מממן חלק משמעותי מהעסקת הבוגר/ת, אך הרשות המקומית נדרשת להשלמה (מאצינג'). שיעור ההשתתפות של המשרד נקבע באופן דיפרנציאלי (בהתאם למדד הסוציו-אקונומי של הרשות)...

> בוגרי התכנית הינם עובדי הרשות המקומית לכל דבר ועניין. עם זאת, בשל מסגרת ההעסקה הייחודית הכרוכה בהעברת תקצוב לרשות המקומית, נחתמים בעת ההשמה שני חוזים...

> כן. הרשויות חותמות בחוזה העסקה על התחייבותן לאפשר לכל בוגר/ת לצאת ל-16 ימי פיתוח מקצועי בשנה מבלי לנכות ימים אלו מהשכר. ימים אלו נחשבים לימי עבודה לכל דבר ועניין...

> הפחתת אחוזי המשרה דורשת אישור של מנהל/ת אגף עתודות. למעט מקרים חריגים (מסיבות בריאותיות וכדו') לא תתאפשר הפחתה באחוזי המשרה. 

> כאמור לעיל, הרשות לא יכולה לשנות את הגדרת התפקיד של הבוגר/ת באופן מהותי, או לבצע העברה לכפיפות של ממונה אחר, ללא אישור של מנהל/ת אגף עתודות במשרד הפנים...

> בהתאם לחוזה ההעסקה של הבוגרים, עבודה נוספת דורשת הן את אישור הרשות והן את אישור מנהל/ת אגף עתודות. אישורים כאלו ניתנים רק במקרים חריגים...

> לא ניתן לצאת לחל"ת במסגרת תקופת ההשמה ללא אישור מנהל/ת אגף עתודות (למעט חל"ת שלאחר חופשת לידה ע"פ חוק). אישור כזה יינתן במקרים חריגים בלבד...

> חופשת לידה הינה זכות מוקנית מכוח החוק, ולכן היא חלה גם על בוגרות תכנית צוערים לשלטון המקומי. בהתאם לכך, נקבע כי כל עוד קיימת הזכות לחופשת לידה, תקופת המחוייבות של הבוגרת...

> מעבר השמה יבוצע במקרים בהם ההשמה ברשות לא צלחה. עם זאת, אפשרות זו תבוצע רק לאחר שמוצו כל דרכי ההתערבות מול הרשות (כולל בדיקת האפשרות לשינוי הגדרת תפקיד ולהחלפת הממונה)...

> צבירת תקופת המחוייבות ממשיכה להימנות ככל שהבוגרים מועסקים באחת מרשויות המטרה בהתאם לכללי התכנית. בהתאם, גם מועד המעבר לדרגת השכר הבאה...

> כאמור, בוגרי התכנית הינם עובדי הרשות המקומית לכל דבר ועניין. משכך, סיום העסקה ביוזמת הרשות טרם השלמת ההשמה (לפני תום 4 שנים) דורש הליך שימוע כדין...

> במהלך תקופת המחוייבות, הבוגר/ת חייב/ת לעבוד באחת מרשויות המטרה. עזיבה של הרשות ללא תיאום וקבלת אישור ממנהל/ת אגף עתודות תתפרש כפרישה מההשמה וכאי עמידה במחוייבות...

> על בוגרים המועסקים בתאגיד עירוני או באשכול רשויות יחולו תנאי החוזה בדיוק כפי שחלים על שאר בוגרי התכנית...