לא ניתן לצאת לחל"ת במסגרת תקופת ההשמה ללא אישור מנהל/ת אגף עתודות (למעט חל"ת שלאחר חופשת לידה ע"פ חוק). אישור כזה יינתן במקרים חריגים בלבד.
יש לדעת כי חל"ת, כשמה כן היא – חופשה ללא תשלום ממקום העבודה. הפסקת עבודה ברשות ו"הקפאת ההשמה" לתקופה מסויימת אינה מוגדרת כחל"ת מבחינה משפטית ומבחינת זכויות העובד/ת. אישור ל"הקפאת השמה" יינתן ע"י מנהל/ת אגף עתודות רק במקרים חריגים ביותר.
אגף עתודות, אגף בכיר לתכנון ופיתוח הון אנושי ברשומ"ק, מינהל הפיתוח, משרד הפנים
Atudot.pnim@moin.gov.il
האתר נועד לנוחותכם.ן ולהתמצאות כללית במושגים ואין בו כדי להחליף את נוסח הדין וההנחיות הרשמיות המתעדכנים מעת לעת בנושאים אלו.
בכל מקום לאורך המסמך בו מופיעה פניה בלשון זכר או אישה – הכוונה תמיד בפנייה לשני המינים
הרבה מים עברו בנהר לאורך 4 שנותיי בעיריית אילת, ויש משהו במהלך הזה של מיסוד תקן של אחראי.ת GIS שסייע לשפר ולשדרג לא רק את מערך המידע של מינהל ההנדסה אלא את השירות הניתן לעובדי הרשות ולתושביה.
במסגרת תיקון 101 בחוק תכנון ובנייה התווסף תקן למומחה GIS מתוך הרצון לייצר שקיפות וסטנדרטיזציה בעבודת הועדה המקומית. ככלי לשינוי פנים ארגוני מהותי ושוטף שבא לשפר את השירות ורמת השקיפות של הוועדה עבור תושבי העיר.
עם הכניסה שלי לעירייה קיבלתי בין היתר, את תחום מערכות המידע ובכלל זה אחריות על מערכת ה-GIS והאתר ההנדסי.
מכיוון שמספר המשימות ותחומי האחריות שלי הלכו והתווספו לאור צרכים שהתווספו ולאור "גל העזיבות" של מספר עובדים את האגף , תחום המערכות והמידע לא קיבל את תשומת הלב הראוי ומצאנו את עצמנו רצים סביב הזנב של עצמנו – נותרנו עם פרויקטים ותהליכים שפעלו מכוח האינרציה אבל ללא מעקב ובקרה מספקים, לא עמדנו בקצב העדכון שנדרש לאתר האינטרנט ולא עמדנו בחוק השקיפות ושיתוף המידע.
ולא רק שמערכת ניהול הוועדה קרטעה אנחנו נשארנו עם- הרבה חלומות במגירה.
הייתה לנו הבנה מעמיקה שתחום המערכות והמידע דורש פניות והתמקצעות במשרה מלאה. עם המינוי לתפקידי החדש, נוצרה הזדמנות לאיישו באופן אקסלוסיבי- למרות חששות ההנהלה בעקבות ניסיונות קודמים שכשלו לגייס מומחה בתחום, החלטתי להציע להנהלה להסב עובדת ותיקה לתפקיד לתקופת ניסיון, במידה ויצליח – נוכל לאייש את המשרה. סוף סוף הגענו להסכמה ושיבצתי לתפקיד עובדת ותיקה, בעלת זיקה לתחום ועם הרבה רצון ללמוד ולהתקדם. ללא ספק זו הייתה החלטה נכונה והתוצאות כבר מתחילות להיראות בשטח.
במסגרת תפקידה העובדת כתבה תוכנית עבודה ייעודית לתחום, עדכנה את האתר ההנדסי, מבצעת מהלכים לשיפור השירות, החלה בתהליך כתיבת נהלים ועוד.
ללא ספק, כשדברים בתחום סוף סוף מקבלים מענה הולם ויש להם כתובת ייעודית שהולכת ומתמקצעת עם הזמן והניסיון, כל המערכת מרוויחה!
כל זה לא היה אפשרי ללא התמיכה והדחיפה של מנהלת משאבי אנוש יחד עם מנהלים ושותפים אחרים לאורך השנים.
ע. מהנדסת לתכנון עירוני אסטרטגי
עיריית ערד
שמחה על חלקי בקידום תוכנית שמטרתה להסדיר אתר פסולת קיים בערד ללא תשתיות מתאימות. התוכנית כוללת הרחבת האתר וייעודו להטמנה של פסולת לאחר מיון כפי שנדרש בחוק, תכנון מערכי מיון והפרדת פסולת, הקמת מִתקן מִחזוּר ומִתקן טיפול, ושיקום תא ההטמנה הקיים לאחר סיום ההטמנה בו.
מדובר בתוכנית מורכבת מאוד שמכילה עבודה במישורים רבים במקביל – ומכאן האתגר שהיא מציבה.
הפרויקט הצריך לקיחת אחריות על מהלך מורכב הדורש פתרון בעיות והסרת חסמים בתחומים רבים, ועבודה בשיתוף פעולה עם גורמים רבים.
עוזר מהנדס המועצה
מ.א. הגלבוע
בעת הגיעי למועצה, מצב גני המשחקים במרחב הציבורי היה בכי רע. חלקם נותרו עוד מימי הקמתה… התחלנו מהלך של שדרוג המרחב הציבורי, עם דגש על פנאי קהילתי ובייחוד בנושא גני המשחקים. השלב הראשון היה גיוס תקציבים לנושא זה ממגוון משרדי ממשלה. האתגר המרכזי היה הגיוון והשוני בדרישות ובהתנהלות בקרב היישובים השונים במועצה: כפרים ערביים, מושבים, קיבוצים ועוד. האתגר הוכפל כאשר מצאנו עצמנו עובדים עם שלושה ועדים שונים ביישוב אחד, כשלכל ועד אינטרס קצת אחר – אתם יכולים לתאר לעצמכם את הסיפוק כאשר הגענו להסכמות ביניהם. העבודה הייתה מגוונת ושילבה משרדי ממשלה, עובדי מועצה, הנהלות היישובים, קבלנים, מפקחים, חברה מנהלת ועוד. התוצאה המדהימה הייתה הקמת 12 גני משחקים ומגרש מיני פיץ', בעלות כוללת של 5 מיליון ש"ח, תוך שלוש שנים.
ברצוני להודות להדיל עוואד היקרה השותפה להצלחה. הדיל תמיד פרגנה, תמכה, שאלה והתעניינה. הרצון להצלחת האחר הייתה תמיד נר לרגלינו בעבודה המשותפת.
מנהלת אגף שירות ופניות הציבור
עיריית מגדל העמק
לפני הקמת האגף לשירות ופניות הציבור ב-2020, תושבי מגדל העמק נהגו לִפנות בכל עניין ונושא ישירות ללשכת ראש העיר, למנכ"ל ולמגוון בעלי תפקידים ברשות… מצב זה יצר עומסים ולעיתים אף כפילות בטיפול, ולא הייתה כתובת אחידה לפניות ומידע עבור התושבים… היה ברור שלא נכון להמשיך לפעול בדרך זו… לשמחתנו מגדל העמק נבחרה כאחת הרשויות במסגרת התוכנית לפיתוח מצוינות ארגונית של משרד הפנים, תוכנית שעיקרה שיפור השירות. כחלק מהתוכנית הוחלט להקים אגף שיטמיע תפיסת שירות רשותית, ויהווה גורם מקצועי מתכלל וקטליזטור ארגוני לתחום השירות.
אז מה זה אומר בעצם? המשמעות היא מַעבר מפרקטיקה שבה אנו מגיבים למה שקורה, לגישה שבה אנו פרואקטיביים ביצירת שותפות עם התושבים וביצירת מענים רלוונטיים, תוך שימת דגש על תקשורת אפקטיבית ושקופה.
מה היו אבני הדרך? בניית אסטרטגיית שירות עירוני ושפת שירות אחידה והטמעתן ברשות; הובלת תהליכי פיתוח ארגוני מוכווני שירות ביחידות הרשות; פיתוח והובלת תהליכי דיגיטציה לייעול השירותים; רה-ארגון במוקד העירוני – תוך התמודדות עם אתגר הקורונה, ומעל הכול – סנכרון מתמיד בין המוקד העירוני ליתר המחלקות, לשם ייעול וטיוב השירות.
המסע ארוך, מאתגר ומרתק, ועיקרו נוגע בשינוי דפוסים והרגלי עבודה. אך עם היציאה לדרך כל המערכת לאט-לאט מתכיילת ומסתנכרנת כבאורח פלא, והתמונה מתבהרת. כל זאת מתאפשר בזכות גיבוי, תמיכה ואמונה בדרך מצד ראש העיר, מנכ"ל הרשות והמנהלים השותפים.
אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי להוביל את האגף לשירות ופניות הציבור, ולתת שירות טוב יותר לתושבי מגדל העמק.
מנהל פיתוח אורבני בהנדסה
מ.מ. גני תקווה
שמח על החלק שלקחתי בבחינה מחודשת של ההחלטה להקים בי"ס יסודי ביישוב תוך שיתוף של תושבי השכונה.
במסגרת התהליך שכרנו שירותים של חברה מקצועית שמתמחה בתהליכי שיתוף הציבור בתכנון. הקמנו זירת שקיפות לתהליך עם מידע חשוב, יצרנו כתובת לפניות בעד ונגד, ועוד. במסגרת התהליך נצפו כ-1,000 כניסות לזירה.
בנוסף קיימנו מפגשי תושבים לשאלות, הערות ופניות, ולאחריהם הופצו סיכומים ומענה על השאלות – ההיענות למפגשים הייתה משמעותית ונכחו בהם כ-100 תושבים.
גם באלה לא הסתפקנו, וכדי לעודד עוד תושבים לקחת חלק, ביצענו סקר עמדות בעד או נגד בית הספר – בהשתתפות כ-300 תושבים.
בסוף התהליך התקיים מפגש הצגת התוצרים וההחלטה, בראשות ראש המועצה -בהשתתפות כ-70 תושבים.
התהליך ההסברתי וההשתתפותי חיבר את התושבים ויצר תחושות שייכות וחיזוק קהילתי, וכן חיזק את יחסי האמון בין התושבים למועצה. ולמי שזה מעניין אותו -ההחלטה על בניית בית הספר נותרה על כנה.
עוזר ראש העיר לקידום פרויקטים
עיריית רהט
מצב הניקיון והסביבה בעיר רהט היה אחד הקשים בארץ. האכיפה נגד העבירות הסביבתיות לא הייתה קיימת, וקבלני פסולת ביצעו עבירות בחופשיות. אני שמח על החלק שהיה לי בגיבוש תפיסת האכיפה הסביבתית בעיר. במסגרת זו הוקמה מערכת לשיטור עירוני, הוספו תקנים לפיקוח העירוני, והוקמה היחידה לאכיפה סביבתית באשכול נגב מערבי, שעובדת באופן אקסקלוסיבי רק ברהט – מתוך התפיסה שיש עדיפות לפקחים חיצוניים. בנוסף בוצעו מבצעים חודשיים עם יחידות אכיפה חיצוניות (משטרה ירוקה ורט"ג), שיצרו הרתעה משמעותית. מהלך משמעותי נוסף היה עם הלשכה המשפטית בעיר – התחלנו בהגשת תביעות על ניהול עסק ללא רישיון ועל ניהול תחנות מַעבר לפסולת. לבסוף רכשנו מצלמות רחוב רבות שמוקמו באזורים של השלכות פסולת, כך שהמוקדנים אשר יושבים במוקד של העירייה יכולים לתפוס את המשליך בעת מעשה ולהקפיץ את השיטור העירוני למקום. כיום, לאחר זמן ממושך של בניית הכוח, רואים שינוי משמעותי בעיר, והמשרד להגנת הסביבה ביצע תהליך למידה של המודל שלנו ומפיץ אותו ברשויות מקומיות אחרות.
אני רוצה לפרגן לאיתיאל בירן, בוגר התכנית, שנכנס לעבודה לפני חודשים ספורים בלבד וכבר נתן "אינפוטים" חשובים לתהליך, סייע בבניית והכנת מסמכים ותרם רעיונות מצוינים.
מנהל המחלקה לחדשנות ולתכנון אסטרטגי
עיריית ערד
בכל הקשור למערכות המחשוב והמידע, עיריית ערד עבדה באופן מיושן ומסורבל. המטרה ששׂמנו לפנינו הייתה לקפוץ לשנת 2021 במהירות האפשרית, תוך ניצול תקציב קו"ק לדיגיטציה – שתוקפו פג בסוף 2020. באוקטובר המחלקה שלי קיבלה את האחריות לשדרוג המערכות, ובכלל זה להקמת אתר עירוני רספונסיבי, בחירת תוכנת ניהול פרויקטים, הטמעת תוכנת CRM שתחליף את הדפים, הרשימות, המיילים והתוכנה הפנימית המיושנת, והסבת כל המערכות הקיימות אל מערכת ליבה אחת לניהול משימות. לשמחתנו האתר עלה לאוויר ביום האחרון של השנה! כיום כל המחלקות עובדות עם התוכנה החדשה, תוכנת ניהול הפרויקטים נבחרה, והתחיל תהליך הטמעתה. זהו רק קצה הקרחון של שינויים נוספים שאמורים לקרות ב-2021.
והכי חשוב, עמדנו במשימה וגם לא עיצבַּנו אף אחד על הדרך…
עוזרת גזבר
מ.א. שדות דן
עד לפני חודשים מספר, כל תביעה שהתקבלה נגד המועצה בשדות דן הועברה ישירות לחברת הביטוח הרלוונטית. כך נוצר מצב שעם ריבוי התביעות עלה סכום ההשתתפות העצמית מצד המועצה, והטיפול של חברת הביטוח בתביעות בטווח ההשתתפות העצמית לקה – במילים עדינות – בחסר. מרגע שהגזבר העביר אלי את הטיפול בתביעות, בחנתי באילו נקודות ניתן להתייעל ולהשתפר, ואילו צעדים אפשר לנקוט כדי להביא לחיסכון בכספים.
כעת, למשל, לא כל תביעה מועברת אוטומטית לחברת הביטוח: אם דווח על אירוע במיקום מסוים, אבדוק קודם של מי האחריות – של המועצה או של גוף אחר. בנוסף למדתי מהם טווחי התביעות ומתי כדי לצאת לתהליך של פשרה. מעֵבר לחיסכון בכספי ציבור, זהו מהלך לקידום התייעלות מערכתית.
מנהל פרויקטים עירוניים ואסטרטגיים
מ.מ. כפר ברא
בעת התנעת כתיבת נוהל רכש דיגיטלי והטמעתו במועצה, התברר כי אין מי שאָמון על תחום המכרזים וההתקשרויות. לאחר שכנוע אמיץ של הנהלת המועצה קיבלתי הסכמה להתקשר עם יועמ"ש מומחה לתחום זה, ויחד התחלנו במבצע אסדרה שכלל 16 מכרזים ועוד עשרות תהליכי התקשרויות.
לצד זה, מערך המחשוב במועצה היה מיושן ולא מותאם לצרכים. כחלק מהשדרוג החלפנו שליש ממחשבי המועצה, רכשנו את כל הרישיונות ומערכות האופיס החדשות ביותר, הקמנו מייל ארגוני חדש ושרת מאובטח בענן לגיבוי ואחסון, וכך בתוך חצי שנה הבאנו את המועצה למאה ה-21. לשני הפרויקטים השפעה עצומה על ההתנהלות השוטפת ביום-יום ועל מוכנות המועצה לחירום.
תודתי נתונה לשימי לוי ה"תותח", חבר ובוגר בג'לגוליה, שתמיד נכון להקשיב ולסייע – שוקראן יא שימי…
עוזרת ראש העיר
עיריית טירה
גאה לשתף כי בשנת 2020 קיימנו בטירה 47 ישיבות מנהלים ושני כנסי תוכניות בהובלת ראש העיר ובהשתתפות כלל מנהלי המחלקות.
שגרות הניהול הפכו לעוגנים ביומן של המנהלים, עוגנים שלא היו קיימים לפני כן בצורה עקבית ומסודרת, והן מהוות פלטפורמה לתכנים מקצועיים מעניינים, שמעודדים יצירתיות ושיתופי פעולה.
בזכות הפרוטוקולים מהישיבות נוצר לראשונה זיכרון ארגוני ותיעוד להחלטות המדיניות. עם הזמן, ישיבות המנהלים שימשו פלטפורמה להטמעת Zoom ככלי ניהולי אפקטיבי. כך אנו גם שומרים על ההנחיות וגם משתדרגים ברמת השימוש בטכנולוגיה בעבודה היום-יומית.
בנוסף, המטרה בבניית כנסי תוכניות העבודה היא לייצר למנהלים יום משמח, מעניין, שיעורר הן גאוות יחידה והן גאווה אישית של כל מנהל על עבודתו במהלך השנה. מכנס לכנס רף הציפיות והדרישות מהמנהלים עולה, ובאותה נשימה נראה שרף ההתלהבות והמעורבות מצד המנהלים גובר.
בראש ובראשונה אני מצליחה לשמור על שגרות הניהול בזכות ההובלה והגיבוי מצד ראש העיר. תודתי נתונה גם ליהונתן נאה וזאביק זפט, הבוגרים האלופים שעובדים איתי בעירייה. בכל כנס תוכניות עבודה הם עוזרים לי במשימות שונות ומשונות מאחורי הקלעים, ובזכותם אני מצליחה להפיק את הכנסים בדיוק כמו שאני מדמיינת.
עוזרת מנכ"ל
מ.א. מגידו
שמחה על החלק שלי בהובלת תהליך כתיבת תוכניות עבודה במועצה. מה שאולי בחלק מהרשויות נשמע ברור מאליו, הִצריך כאן מאמץ ומחויבות שפירותיהם עוד לפנינו. אז מה זה אומר בפועל?
במשך חודשיים ערכתי הכשָרות וליוויתי כל מחלקה וכל כותב או כותבת תוכנית באופן אישי ומקצועי, תוך מתן מענה דיפרנציאלי ע"פ הצורך והאתגר.
כפועל יוצא מתהליך כתיבת תוכניות העבודה, נבנה מנגנון של הערכה ומדידה, שבו מידת השגת היעדים תיבחן כל רבעון. הפידבקים של עובדי הרשות עד כה חיוביים מאוד. בנוסף, כתיבת תוכניות העבודה נעשתה בהתאמה לאתגרי הקורונה. בהיבט זה הושם דגש על שירותים ומענים ייעודיים לתושבים בתחומים שונים. התוצר הסופי הונגש באופן מעוצב וידידותי, והיווה קפיצת מדרגה באופן שבו מופקים תוצרים ברשות.
כל זאת נעשה בסיועה של רות שלומיוק, מנהלת משאבי האנוש שהייתה חלק בלתי נפרד מהתהליך, ואברהם אזולאי, מנכ"ל המועצה. תודתי להם על הליווי ועל ההכוונה, לצד מתן עצמאות בתהליך הובלת הנושא. ותודות כמובן לכלל כותבי התוכניות שגילו מחויבות עמוקה לתהליך.
מתכננת אסטרטגית אורבנית
עיריית אשדוד
גאה על החלק שלי בהובלת תהליך כתיבת תוכנית אסטרטגית מרחבית לעיר אשדוד, המפגישה בין מגוון בעלי העניין ברשות, ושׂמה על המפה את המונחים "עירוניות" ו"תכנון עירוני". מטרת הפרויקט היא לייצר לאשדוד תפיסה מרחבית כוללנית, אינטגרטיבית וארוכת טווח, המשלבת בין עולמות התכנון האסטרטגי לתכנון העירוני והתחומים הנושקים לו.
האתגרים הם רבים, שכן יש צורך לגייס שותפים, להנגיש את עולם התכנון למחלקות נוספות, להשתמש בפלטפורמות טכנולוגיות, ובעיקר לעורר סקרנות ולייצר תמונת עתיד משותפת. בנימה אישית אוסיף כי מעודד אותי מאוד לחוש את העניין שהפרויקט מייצר בעירייה, ואת השיח החדשני שהוא מזַמן. משמח אותי שמינהל ההנדסה, ובייחוד מהנדס העיר, מגבים את הפרויקט ונרתמים לקידומו, ועל כך תודתי נתונה להם.
רכזת תכנון אורבני
מ.מ. ירוחם
שמחה שהיה לי חלק כמתכננת אורבנית בחיזוק הזהות והגאווה המקומית של ירוחם, באמצעות פרויקט שנותן כבוד להיסטוריה ולמקום תוך איתור מקומות רלוונטיים לשימור והטמעתם בתב"עות ובתוכניות רלוונטיות.
איך מובילים מהלך כזה? השלב הראשון בתהליך כָּלל איגום נתונים – מרבית המידע נאסף מהתושבים ומנציגים משמעותיים בעלי ידע, מארכיון ירוחם ומעמותת "עתיד במדבר" שעוסקת בתיעוד של מייסדי ומקימי ירוחם, מה שייצר באז וחיזק את תחושת הבעלות של התושבים בתהליך. כל זה נעשה בליווי של פורום שימור רשויות מקומיות ובראשו מחלקת השימור בעיריית תל אביב, וכן מחלקת השימור של עיריית באר שבע.
בשלב הבא תִכללנו נתונים, טייבנו והתאמנו אותם תוך התייעצות עם גורמי המקצוע השונים.
בשנה האחרונה הפרויקט כלל איגום ועריכה של כלל המידע והנתונים, תוך בניית שלד קוהרנטי ורלוונטי. קיימנו סיורים ופגישות עבודה בשטח עם הגורמים המלווים, עיבדנו וניתחנו את המידע ואת הנתונים תוך התייעצות עם גורמים שונים במועצה.
אנו לקראת קבלת אישור ותוקף סטטוטורי.
מודה לאלן הדווט, צוערת בהכשרה, שביצעה את הפרקטיקום שלה במ.מ. ירוחם ועזרה באיגום נתונים והכנת המסמכים, אלופה!!
מנהל מחלקת קידום ורישוי עסקים
אשכול נגב מזרחי
שמח על כי היה לי חלק בהקמת מרכז שירות אזורי לקידום ורישוי עסקים, ולפיתוח והעצמה של כלל העסקים באזור, בשיתוף פעולה עם מרבית הרשויות המקומיות במרחב הנגב המזרחי (11 מתוך 15). המרכז מאגד במקום אחד – one stop shop – את כלל גורמי הרישוי הממשלתיים (משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה והרווחה, משרד החקלאות, כבאות והצלה, משטרת ישראל, תכנון ובנייה), במטרה לתת מענה למחלקות רישוי עסקים ברשויות, ליזמים ולעסקים, ולסייע בהסרת חסמים בתהליך הרישוי.
הקמת המרכז היא פיילוט שקוּדם באמצעות שת"פ בין שני אגפים במשרד הפנים – רישוי עסקים ואגף אזוריות, שחברו יחד לטובת יצירת מענה הוליסטי.
אני רוצה להודות ליואל רובין, מנהל אגף פיתוח כלכלי באשכול, שבלעדי הידע המקצועי והסבלנות הרחבה שלו, זה לא היה קורה.
מובילת פיתוח חברתי
אשכול כנרת עמקים
בעקבות משבר הקורונה זיהינו כי תלמידי כיתות ה' עד ח' כמעט אינם מגיעים לבתי הספר אלא מחויבים במתווה שרובו למידה מרחוק וניתן לומר גם מרוחקת.
החלטתי לבנות פלטפורמה שבה ניתן יהיה להוסיף עבור כל אותם תלמידים יום לימודים אחד בשבוע בלמידה פיזית, כדי שיוכלו להיפגש עם חבריהם וללמוד יחד. הרעיון שגובש עוד לפני הקורונה – מיפוי של כל מרחבי הלמידה באשכול שאינם בתי ספר – אתרי נוף, תרבות, מורשת ועוד, קיבל דחיפה משמעותית במהלך תקופה זו.
בשלב ראשון נוצר קשר עם עשרות מרחבים כאלו: אתרי רט"ג, הסוכנות היהודית, בית יגאל אלון, אתרי מורשת, מכללת כנרת והמרכז לחדשנות, חוות חקלאיות ועוד. יחד גיבשנו מודל לשיתוף פעולה, ונבנתה הצעה לבתי ספר ללמידה במרחבים הפתוחים. יצרנו מסמך ובו מפורטות כל אפשרויות הלמידה – אם ע"י צוותים של האתרים עצמם, או ע"י שילוב של תוכני ההוראה של בית הספר שאותם ניתן ללמד בתוך מרחבי הלמידה.
כיום אני עסוקה באיתור תקציבים לדחיפה ולהנעה של הפרויקט. כל השותפים רואים בפרויקט הזדמנות לפלטפורמה חינוכית חדשנית שניתן יהיה להמשיך בה גם לאחר משבר הקורונה. אני גאה מאוד ברעיון ובשיתוף הפעולה שנוצר, ומקווה שזה יהפוך לפרויקט דגל של האשכול.
עוזרת מנכ"ל
אשכול רשויות המפרץ
שמחה וגאה על החלק שלקחתי בהקמת הפורום האזורי שבו שותפים נציגים בכירים מהמגזר הפרטי, מהמגזר החברתי ומהמגזר הציבורי באזור מפרץ חיפה. הפורום נועד לבחון נושאים קריטיים להתאוששות אזורית בעקבות משבר הקורונה, והוא קם מתוך הבנה כי התמודדות עם אתגרים מורכבים של תעסוקה, עסקים וחברה אזרחית – דורשים שילוב ידיים של כל הגורמים הפועלים באזור.
הפרויקט הוכתר בהצלחה בזכות רמת המחויבות המרשימה של השותפים, שהתבטאה באחוזי ההשתתפות הגבוהים במפגשים מקרוב ומרחוק. למרות הסקפטיות והחששות, מפגשי הפורום שפעו בשיח מקדם, בראיית האחר, ברצון לתרום ולהיות שותפים למהלכים אזוריים.
כל זה התאפשר גם הודות לסיוע של חבריי, בוגרים ברשויות האשכול – רקפת גלעין מקרית ים, איתמר זיגלמן וגל נויהאוס משפרעם וחני גרגל מרכסים, שלקחו חלק בהפעלת השולחנות במפגש הראשון, וכן ראויה חנדקלו והדס זילברשטיין-כץ, בוגרות שעובדות איתי באשכול וסייעו להפיק ולהוביל ביד רמה את המפגשים.
עוזר מהנדס הוועדה ומנהל יוזמות תכנון, השבחה ופיתוח
ועדה מרחבית חבל אשר
שמח לקחת חלק במה שיישמע לחלק מכם כמו סינית, אבל יש לו חשיבות רבה בכל הנוגע ליצירת תשתיות לעבודה אפקטיבית בוועדה המרחבית. אז מה זה אומר בפועל "לייצר סדר בהיטלי השבחה"?
זה אומר לבנות מערך מקצועי, מינהלי וטכנולוגי, ולייצר תהליכי מעקב ובקרה אפקטיביים שהביאו להגדלה משמעותית בגבייה – ביותר מ-25%! כתוצאה מהתהליך גילינו "תקציב אבוד" בסך 3 מיליון ש"ח שהועברו מרמ"י בטעות למועצה אחרת, וכעת הוחזר לאחת הרשויות שלנו בוועדה – מה שנקרא מיצוי תקציבים מספק.
מי שסייעה לי בכך מאוד הייתה שי לי מאור, עוזרת ראש הרשות ובוגרת התוכנית, שתומכת בפעילות שלי מקרוב ומרחוק בחוכמה מעשית רבה.
עוזר גזבר ומנהל תחום הכנסות עצמיות
מ.מ. מע׳אר
אז זהו, שכן! שמח על הזכות שהייתה לי לקחת חלק בהקמת ההאב העסקי הראשון במגזר הדרוזי, שמטרתו לחזק את הכלכלה המקומית והגאווה המקומית. עבורי ההצלחה המשמעותית ביותר של הפרויקט היא הרישות בין יזמים והתשתית שאנו מניחים לשיתופי פעולה ביניהם.
אז מה זה אומר בפועל? המתחם המזמין והמתוכנן היטב שהוקם, מזַמן לשוכרים מפגשים עם יזמים, מעניק סיוע עסקי ליזמים צעירים, והכשרה מקצועית בתחומים של קידום עסקים, פיתוח כלכלי ועסקי, מיסוי לעסקים קטנים, שיווק באינטרנט ועוד. אנו שמים דגש משמעותי על תעסוקת נשים, ומקווים כי ממע'אר תצא הבשורה לרשויות נוספות.
להצלחה זו שותף בהאא קבלאן, עוזר מנכ"ל, חבר ובוגר, שיחד איתי מניע תהליכים ברשות.
עוזר גזברית, מנהל תחום גיוס תקציבים ומשאבים
מ.מ. ג'וליס
בתפקידי זכיתי להוביל פרויקט התייעלות אנרגטית בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, במטרה להפחית גזי חממה ולחסוך בצריכת האנרגיה. איך? על ידי החלפת מערכות מיזוג האוויר והתאורה במוסדות הציבור, למיזוג ותאורה בעלי דירוג אנרגטי A, וכן החלפת תאורת הרחובות לתאורת לד.
אני מרגיש כי הדרך העקלקלה שעברתי מרגע גיוס הכסף – רתימת משרדי הממשלה ושיתוף הפעולה איתם, ישיבות ההתנעה וליווי הפרויקט עצמו – הכינה אותי גם לאתגרים הבאים, והיא מלווה בתחושת סיפוק גדולה, בייחוד כשמדובר במטרה ראויה של שמירה על כדור הארץ שלנו.
ראש תחום חדשנות ודיגיטציה
מ.א. שומרון
אחד הדברים המרתקים בתפקידי הוא לראות איך תוכנית על הנייר הופכת למציאות. גאה על החלק שלקחתי בהקמת מתחם החדשנות קליקה שומרון דווקא בתקופת הקורונה.
הקליקה מעניקה לעסקים באזור מקום פיזי (מרחבי עבודה, חדרי ישיבות ומשרדים) ושירותים רלוונטיים.
האתגר שלנו היה לעמוד בתקציב ולדאוג שיהיה במקום שימוש – שלא יהפוך ל"פיל לבן". לשמחתנו, למרות תקופת הקורונה, ואולי בשלה, המקום שוקק חיים, ויש לנו שם 18 דיירים, מעֵבר ליעד שקבענו עד לסוף שנת 2021.
הצמא לפרויקט הזה מצד התושבים הפתיע אותי וגרם לי אושר גדול, וכעת אנו מתכננים לבנות ב-2021 משרדים נוספים כדי לתת מענה לבעלי עסקים נוספים.
תחילת הדרך הייתה עמומה; רגב אבנר שהקים מתחם דומה בכפר קאסם הקדיש לי זמן ונתן לי מענה לכל שאלה שעלתה, ועל כך תודתי לו.
עוזר מהנדס ומתכנן ערים
מ.מ. בית ג'אן
שמח להיות שותף להקמת שביל להולכי רגל, המחבר את בית ז'אן ממזרח למערב ומצפון לדרום דרך הגבעות המיוערות שמסביב, ומשקיף אל נופי האזור מהכנרת ועד החרמון. אנו מצפים כי כל תושבי האזור יוכלו ליהנות מהשביל ומקווים שהוא יהווה מוקד משיכה לבית ג'אן.
האתגר העומד לפתחי כיום – הגדרת התוואי המלא וגיוס משאבים להשלמתו.
תודות לשותפים מבפנים ומבחוץ: ראש הרשות, המהנדס, עוזרת ראש הרשות לעניינים כלכליים, רכז התיירות וצוערת בפרקטיקום, גדיר הנו, הקרן לשטחים פתוחים, רט"ג, קק"ל ותנועות הנוער ביישוב אשר נרתמו למשימה ומושיטים יד להצלחת הפרויקט.-
מנהל פיתוח עסקי
החברה לפיתוח מודיעין עילית
במשך שנים לא נכתבה תוכנית אסטרטגית כלכלית לרשות, וכל פרויקט כלכלי בוצע כטלאי על גבי טלאי וללא חוט מקשר. בשנה האחרונה, במסגרת תוכנית המראה, ולאחר הסרת חסמים לא פשוטים, הצלחנו להביא לכך שהרשות תשקיע את המשאבים (הרבים) הנדרשים, ותצא לדרך לכתיבת תוכנית משמעותית ומקיפה שתשפיע על האופק הכלכלי של העיר לשנים הבאות.
גאה לקחת חלק בשני פרויקטים שיסייעו למודיעין עילית לטייב את עבודתה ואת השירותים הניתנים לתושבים.
מה קורה כשבוגרת שלטון מקומי ובוגרת לשירות המדינה נפגשות סביב עניין משותף? מה הפוטנציאל במפגש בין רשות מקומית, משרד ממשלתי ואקדמיה לקידום מטרה משותפת?
מי אנחנו? טלי נתן מלינוף, בוגרת מחזור ג' צוערים לשלטון המקומי ב"ש, מרצה ודוקטורנטית במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, חוקרת קידום אורח חיים בריא ברשויות. ואיתי, נעמה יונה, בוגרת מחזור ז' צוערים לשירות המדינה, רכזת תחום רשויות מקומיות במשרד הבריאות.
במרחב נציג בקצרה את החזון המשותף שעוסק בקידום בריאות של התושבים בזירה המוניציפלית
מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לחשיבה משותפת וקידום יוזמות משותפות!
אני צהלה סרמונטה, סמנכ"לית אסטרטגיה בחברה לפיתוח גוש עציון. בשש השנים האחרונות חיה, נושמת, מטיילת, לומדת אפריקה וכיום דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במזרח אפריקה.
דרך החוויות שלי ודרך עבודתם של אבהיג'יט ברנג'י ואסתר דופלו זוכי פרס נובל, ננסה לחקור במפגש יחד מהו עוני ומהם מנגנוני קבלת החלטות של אנשים החיים במצבי קיצון. ננסה להבין מדוע קשה לשכנע איכרים להשתמש בדשנים מתקדמים, מדוע כילות שמחולקות בחינם אינן בשימוש, כיצד בוחרים איזה ילד ילמד בבית ספר אם אין אפשרות לשלוח את כולם וכיצד מחליטים והאם לקנות אוכל או טלוויזיה..
אני מאמינה כי דרך השאלות הללו ובאמצעות המודל הייחודי שעוזר להתמודד עמם, אנו יכולים ללמוד רבות גם על העבודה שלנו ברשויות במגוון אתגרים: החל מוונדליזם ועוני ועד ייצוג של אוכלוסיות שונות וצפיפות.
מיני-קורסים מקצועיים במגוון תחומים וימי עיון בנושאים מקצועיים רלוונטיים.
ייבנה מענה מקצועי ייחודי עבור בוגרי תוכנית צוערים לתכנון אורבני משנה שנייה ומעלה. כל בוגר/ת יוכלו לבחור קורס אחד בלבד במחצית זו
הכשרת מעוז אקו לצוערים ברשויות ערביות באה לסייע בקידום האתגרים השונים איתם הבוגרים באותן רשויות מתמודדים במבנה והתרבות הארגונית בהן הם הושמו. הכלים אותם נחזק בהכשרה בקרב המשתתפים עוסקים בתחומי פרקטיקות לבניית האמון ברשויות, מנהיגות הסתגלותית, חוסן אישי וחוסן ארגוני. במהלך כל אחד מהמפגשים תיעשה הקניית ידע סביב נושא המפגש, לאחר מכן יצאו המשתתפים לחקר שטח ויחזרו להורדה של הכלים לשולחן העבודה האישי של כל אחד.
על המשתתפים לעמוד בקריטריונים שנקבעו: מחוברים לעשייה ברשות, בעלי אופק ברשות, זמינים לכל חלקי ההכשרה ופתוחים ללמידה ולהתפתחות. עם המועמדים הרלוונטיים בלבד תתקיים פגישת התאמה של כ-30 דקות. מטרות השיחה הן תיאום ציפיות והכרות ראשונית. בסיום הראיונות עם כל המועמדים שנבחרו יגבש הצוות קבוצת משתתפים.
קבוצת 'מעוז-אקו' מונה בין 16-18 משתתפים. על הממונים להגיע ולקחת חלק במפגשי הפתיחה והסיום של ההכשרה.
הקורס עוסק בהקניית ידע והבנה של דיני המכרזים והחוזים בישראל, תוך התמקדות בהיבטים הרלוונטיים לעובדים ומנהלים ברשויות המקומיות, לרבות הבנת התהליך המשפטי והמסחרי של עריכת מכרז.
בקורס נעמיק בהבנת חוקי המכרזים, נלמד מתי ניתן לעשות שימוש נכון באחת מעילות הפטור מעריכת מכרז, נרחיב את הידע בכל הנוגע לסוגי מכרזים שונים, ניהול מכרזים, קביעת תנאי סף, בחינת הצעות, בדיקת הצעות ותפקידי ועדת המכרזים.
כמו כן, נעסוק בסוגיות הנלוות להתקשרות כגון: ערבות, ביטוח, מימוש זכות עיון ועוד.
במהלך הקורס המשתתפים יתנסו בעריכת מכרז דמה על כל שלביו ויינתן דגש רב על ההיבטים הפרקטיים הקשורים להתקשרויות. במסגרת הקורס, אף נעסוק בסוגיות הקשורות לניהול ההתקשרות מול הספקים ונותני השירות לאחר השלמת הליכי המכרז. הקורס כולל סימולציות והרצאות של בעלי תפקידים בשלטון המקומי.
הערה: הקורס עוסק במכרזי רכש ולא במכרזי כ"א
מתמחה בדיני מכרזים ברשויות המקומיות ממשרד בראש – סומך עו"ד, שהינו משרד עו"ד בעל ניסיון רב שנים בייעוץ משפטי לרשויות מקומיות וגופים ציבוריים. עוה"ד פזית לנגסנר אלתר, בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת "בר אילן", מתמחה בדיני מכרזים ברשויות המקומיות ומרכזת את הקורס זו השנה החמישית.
ריבוי הרשויות המקומיות, גודלן המצומצם ומדיניות המס הישראלית מעודדים רשויות לבחון צמיחה כלכלית רק דרך הכנסות הרשות. האם זה מספיק כדי לקדם צמיחה כלכלית? מה הקשר בין חוסן הרשות לחוסנם של תושביה? איך נאזן בין מטרות הצמיחה הכלכלית של התושבים לבין הכנסות הרשות? מה ניתן לעשות ברמה של רשות בודדת ומה מחייבת פעולה אזורית? בקורס נבחן את עקרונות הצמיחה הכלכלית בשלטון המקומי לאור מודלים מהארץ ומהעולם.
חבר כנסת לשעבר ויו"ר סיעת כולנו. חבר ועדות הכספים הכלכלה והרפורמות. שותף מרכזי בקידום רפורמות בתחומי התעשיה, העסקים הקטנים והמגזר הפיננסי. בוגר בית הספר לממשל באוניברסיטת הארוורד, ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. לשעבר מנהל אגף המדיניות והאסטרטגיה של עיריית ירושלים, לשעבר חבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולשעבר חבר הנהלה בשורה של גופים ציבוריים כגון יד בן צבי, מכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוד. מתמחה בתכנון אסטרטגי, ניהול תוצאתי והובלת תהליכי שינוי ורפורמות.
מנהלת המחלקה לעסקים בעיריית אור יהודה. בעלת תואר שני במדיניות ציבוריות מאוניברסיטת חיפה, בוגרת מחזור ג' של תוכנית הצוערים לשלטון מקומי. הקימה את היחידה לקידום עסקים בעיריית אור יהודה והיום מנהלת את המחלקה לעסקים ואחראית על רישוי וקידום עסקים ופיתוח כלכלי עירוני. הובילה את קורס פיתוח כלכלי של מערך הלווי לבוגרי תוכניות הצוערים בשנת 2021. חברה בפורום החדשנות של מחוז תל אביב במשרד הפנים.
אנו חיים בעולם עמוס בידע, מידע ופרטים.
איך מארגנים את המידע? איך מציגים אותו בצורה כזו שניתן ללמוד ממנו ולהפיק ממנו את המירב?
הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית כבעלי יכולת דיגיטלית גבוהה אשר יכולים לסייע לרשות להצעיד אותה קדימה בכל הקשור בארגון המידע באופן דיגיטלי וככזה שניתן יהיה לשלוף ממנו את המידע הנדרש בכדי לדייק את המענים ואת השירותים הנדרשים.
הערה חשובה: הקורס מיועד לבעלי ידע מוקדם באקסל ברמה מתקדמת: ידע ביצירת טבלאות ציר, עבודה עם טבלה מעוצבת, הכרת פונקציית ה- VLOOKUP, עבודה עם שמות תאים באקסל. יוקדשו שעות לימוד בקורס ליישור קו במיומנויות אקסל.
מנהל "ים ידע", בעל ניסיון רב בתחום הדרכה ומיחשוב. מרצה בכיר בארגונים ובמכללות מובילות. יועץ מומחה לייעול תהליכים ממוחשבים בעסקים כולל פיתוח אפליקציות מותאמות ללקוח. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים והשכלה הרחבה בתחום המחשבים
אנו חיים בעולם עמוס בידע, מידע ופרטים.
איך מארגנים את המידע? איך מציגים אותו בצורה כזו שניתן ללמוד ממנו ולהפיק ממנו את המירב?
הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית כבעלי יכולת דיגיטלית גבוהה אשר יכולים לסייע לרשות להצעיד אותה קדימה בכל הקשור בארגון המידע באופן דיגיטלי וככזה שניתן יהיה לשלוף ממנו את המידע הנדרש בכדי לדייק את המענים ואת השירותים הנדרשים.
הערה חשובה: הקורס מיועד לבעלי ידע מוקדם באקסל ברמה מתקדמת: ידע ביצירת טבלאות ציר, עבודה עם טבלה מעוצבת, הכרת פונקציית ה- VLOOKUP, עבודה עם שמות תאים באקסל. יוקדשו שעות לימוד בקורס ליישור קו במיומנויות אקסל.
מנהל "ים ידע", בעל ניסיון רב בתחום הדרכה ומיחשוב. מרצה בכיר בארגונים ובמכללות מובילות. יועץ מומחה לייעול תהליכים ממוחשבים בעסקים כולל פיתוח אפליקציות מותאמות ללקוח. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים והשכלה הרחבה בתחום המחשבים
רשויות מקומיות עובדות בתוך קהילות, עבור קהילות ופעמים רבות עם קהילות. עם זאת, קהילה נתפשת לפעמים כישות עמומה וחסרת גבולות שיכולה להיות מאיימת, תובענית ואפילו מפחידה. כל זאת בעוד הרשות עושה מאמצים לא קטנים לתת מענה ולספק צרכים רבים ומגוונים של קהילותיה.
אנו רוצים ליצור מצב בו קהילות יותר נגישות לנו כרשות, משתפות פעולה ואולי אפילו ככאלה התורמות לרשות ומקלות על עבודתה.
הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית בהיבט של הידוק הקשר עם התושבים online ו- onlife (מקרוב ומרחוק). במסגרת קורס זה נכיר את דרכי הפעולה ליצירת יחסים הדדיים ויעילים בין רשות וקהילה ולמיקסום הכוחות והנכסים של שני הצדדים למען הישוב או העיר בה הם פועלים.
מובילה את פעילויות המרכז הבין תרבותי לירושלים לטיפוח הבנה בין תרבותית, תהליכים השתתפותיים ואקטיביזם קהילתי מאז 2004. מלווה תהליכי שותפות בין עיריית לירושלים לקהילה ובין קהילות ומנחה תהליכי בניית הסכמות רחבות, פיתוח חזון ויזמות. בנוסף, מנחת קבוצות רב תרבותיות, קונפליקט ודיאלוג בארגונים שונים. בעלת תואר שני במדיניות ומנהל ותואר שני בחינוך מיוחד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות ממרכז ציפורי בירושלים ומגוון קורסים למנחי קבוצות גדולות בגישה דיאלוגית.
הקורס מעמיק ומשלים את התכנים הנלמדים במסגרת השתלמות "תכנון הלכה למעשה", (השתלמות בת יומיים בתחילת ההשמה), ובמהלך השנים האקדמיות.
לכל אחד מתחומי האחריות העיקריים של הוועדה יוקדשו 1-2 ימי לימוד מלאים, שיאפשרו לצוער היכרות טובה ו"שפה משותפת" עם הגורמים הפועלים בוועדה: תכנון, רישוי וניהול ועדה, בדגש על תרגול היבטים פרקטיים של עבודת הוועדה.
הקורס מיועד לצוערים בשנה הראשונה להשמה, והרישום אליו פתוח גם לעובדי מינהל התכנון על בסיס אישור פרטני.
הענקת תשתית ידע לעבודה בגופי ההשמה, באמצעות חיזוק ההיכרות עם תהליכי העבודה המרכזיים בוועדה המקומית.
מתכננת ערים בעלת נסיון מקצועי של יותר מ-25 שנים, היא המנהלת האקדמית של פרוייקט ההדרכה וההטמעה של מנהל התכנון, מרצה בטכניון ויועצת מתודולוגיות למנהל התכנון.
מפגשים שנועדו לחזק את השותפות עם המנהלים הממונים בנושאים שונים אשר אנו רואים כקריטיים בכדי להבטיח את הצלחת הבוגרים בתפקיד.
ממונים מוזמנים למפגש מקוון לתיאום ציפיות לקראת בחירת קורסים מקצועיים של הבוגרים ביום ה' 16.12.21 בשעה 14:30-15:30.
זימון נשלח ליומנכם
במטרה לחזק את התשתית ללמידה משותפת ולשיתופי פעולה בין בוגרים ורשויות נקיים יום רשת ארצי בחודש מרץ ושני סיורי למידה ברשויות באזורים שונים בארץ. כמו כן נאפשר לבוגרים להציע יוזמות למפגשי למידה סביב תחומי תוכן רלוונטיים בהובלתם.
בנוסף נעודד קיום פורומים מקצועיים ע"פ צרכים העולים מהשטח מתוך מטרה להתמקצע וליצור קבוצות היוועצות המסייעות לבוגרים מתחומי תוכן דומים להתמודד עם אתגרים דומים. לדוגמא – פורום לבוגרים ברשומ"ק ערביות ופורום דיגיטציה וחדשנות לבוגרים העוסקים בתחום זה. מטרת הפורומים היא לחזק את הרישות המקצועי בין הבוגרים בסביבת עבודה דומה, לאפשר להם למידה משותפת של ידע וכלים ולמידה מניסיון ופרקטיקות מובילות של אחרים על מנת שיוכלו להצליח יותר.
מפגשים שמיועדים לבוגרים בשנת השמה ראשונה. בנוסף יתקיים יום בנושא אופק תעסוקתי עבור בוגרים משנת השמה שנייה ומעלה.
יצויין כי במסגרת זו, רכזי מערך הליווי ילוו את הבוגרים בתהליך פרטני לדיוק הגדרת התפקיד ולסיוע בבניית תוכנית עבודה אישית-מקצועית, כל זאת בתיאום עם הבוגרים והממונים. הליווי האישי הינו רכיב מהותי בתהליך ההתבססות של הבוגרים בתפקידם ומהווה תמונת ראי לכלל התוכנית לפיתוח מקצועי.
בנוסף, יינתנו 20 שעות של לווי אישי לבוגרים/ות במחצית השניה של שנת ההשמה הראשונה שלהם. הייעוץ ניתן ע"י יועצים אישיים ומטרתו לחזק את המיומנויות המקצועיות והאישיות.
נעים מאוד, אנחנו הילה ביטון כהן ולירון זוהר רבינוביץ
כמעט כל האימהות מתקשות ללהטט בין העבודה לילדים, אבל רק בתקופה האחרונה זה משהו שהתחילו לדבר עליו באופן רציני.
מרחב היוזמה שלנו יעסוק בהצגת האתגר שבשילוב בין אמהות לקריירה משמעותית בשוק העבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. נרצה לקדם יחד איתכם ואיתכן יוזמות אופרטיביות ורעיונות לאיזון ולהתפתחות.
מחכות לכם ולכן!
מה אתם יודעים על החברה הערבית בכלל ועל החברה הבדואית בפרט? כמה אתם מכירים ומכירות נשים בדואיות? כמה אתם מודעים לייצוג של נשים בדואיות ברשויות מקומיות ועד כמה חלפה בכם המחשבה על הקשר בין תכניות ממלכתיות לשוויון מגדרי לבין מעמדן של נשים לא יהודיות בחברה בישראל?
שמי בסמה אבו האני, בוגרת בדואית בכסייפה, וכל הנושאים שכתובים כאן מעסיקים אותי מאד בשנים האחרונות. שאלתי את עצמי עשרות פעמים מה אני יכולה לעשות כדי לגשר על פערים ולסייע לנשים בדואיות לקבל את הקול והבמה שהן ראויות להן. מתוך כך, התחלתי בתהליך של חשיפה והיכרות של נשים בחברה הבדואית לקבוצות מנהיגות מהחברה הישראלית-יהודית. על כל זאת נדבר במרחב.
כעת, אני מרגישה שאני נמצאת באותו מקום (לאחר כמעט סדרה של 10 מפגשי חשיפה), וקוראת לכם לקיים איתי חשיבה משותפת איך ניתן לקדם ולהרחיב את היוזמה שלי ולהשפיע במעגלים נוספים.
כנראה שאינכם עומדים לפרוש מהעבודה בקרוב, ובוודאי שלא לפרוש לפנסיה :), בתכל'ס על זה נדבר. פרישה לגמלאות זה עניין לא פשוט, נוסיף על כך שעובדים בשלטון המקומי בדר"כ יוצאים לפנסיה אחרי שלושה עשורים ויותר, ואפשר להבין לבד כמה משמעותית ההכנה לקראת הפרישה במגזר הציבורי.
לרוב, ברשויות קטנות פורשים מידי שנה מעט עובדים, והיכולת של רשות אחת לתת מענה לפורשים שלה די מוגבל, בייחוד כשמדובר בפחות מעשרה עובדים. אם רשויות שכנות יוכלו לקיים קורסים ביחד (לחבר את ה-5 מפה, עם ה-7 משם), אני מאמינה שניתן יהיה לתת מענה ראוי ביותר רשויות. איך זה יעבוד? כמה? למה? מי? על כל זאת ועוד- נדון יחד במרחב, שהוא כולו חשיבה משותפת.
שמי נגה שטריט, אחראית תחום פיתוח הון אנושי באגף משאבי אנוש, עיריית קריית מלאכי, ואני מזמינה אתכם לחשוב יחד איתי על שדרוג חווית הפרישה ושיפור המענה שנותנות הרשויות בעניין הזה.שלו
כולנו עברו אינספור פעמים ליד יישובים, ערים, מושבים וקיבוצים ולא נכנסנו אליהם כי לא הייתה לנו סיבה… אם כבר נכנסנו, אז סביר להניח שזה היה לצורך ביקור קצר של חבר או קרוב משפחה או כי משהו קרה בדרך… שמתי לב שלאורך הדרך, המון מקומות היו בשבילי רק שלט בדרך לאנשהו, והחלטתי שזהו, מסקרן אותי לבדוק מה עומד מאחורי השלטים הללו…
האם אתם מכירים את הסיפור של בנימינה-גבעת עדה? ישבתם פעם לכוס קפה עם מישהו מערד? אתם יודעים מה אוכלים בשגב שלום? מה הסיפור המקומי של שלומי? לאחרונה יצאתי למסע שבו אני עתיד לבקר בכל 257 הרשויות המקומיות בישראל- בכל מקום אפגש לשיחת עומק עם אנשים מקומיים, אשב לאכול במקומות הכי שווים, אבקר, אטייל ואשוטט בו על מנת להכיר. לכל מקום כזה יש סיפור ואני רוצה להכיר אותו ממש מקרוב.
הקורונה עשתה לי קצת פאוזה והספקתי לבקר רק ב-4 יישובים ולמרות זאת אני רוצה לספר לכם שהחוויה אדירה!!!
במרחב נשמע מה קיבלתי מהמפגשים הללו, איך אפשר להרחיב את החוויה ולהפיץ את הבשורה, ומה אפשר ללמוד ממנה גם ברמה האישית וגם ברמת החברה הישראלית. מחכה לכם
500 בוגרים וצוערים, מאות פרויקטים בשנה, אלפי מסמכים כתובים (שלא לדבר על כמות המצגות), אנשי קשר, תובנות, פרויקטים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. ידע עצום שהולך ונצבר… עד כמה אתם מרגישים ומרגישות נגישים לידע הזה? עד כמה הדבר שאנחנו מכנים "רשת הבוגרים" פוגש אותנו ביום יום?
אנחנו – אהרון שקולניק , בוגר מחזור ו' בן גוריון, ואיתיאל בירן, בוגר מחזור ז' בן גוריון – חושבים שמדובר מחד בפספוס ומאידך בפוטציאל ענק, שהולך ונהיה גדול יותר ככל שעוברות השנים.
יחד עם שותפים רבים מאוד, החלטנו לפני כמה שנים לאפיין ולקדם פלטפורמה מדוייקת לשימוש שלנו ככבוגרי תכניות הצוערים, להפוך את השיתוף לפשוט, את המידע לנגיש ורלוונטי ולקשר בין אנשים ובין עולמות תוכן שונים. ובעיקר לבסס שיתוף מידע ושיתופי פעולה כבסיס לעבודה שלנו כבוגרים.
אנו נמצאים כיום לקראת השקה של מערכת כזו לכלל בוגרי תכניות הצוערים לשלטון המקומי.
אז מה נעשה במרחב? נדבר על מה קיים (מהדרייב ועד הווטסאפ), על התהליך שנעשה וההמלצות בעקבותיו ובעיקר נחשוב יחד על הצרכים והפתרונות. מחכים לכם.
שמי אולי (אולריך יעקב) בקר, מתכנן אורבני ואזורי בעיריית ערד.
על מה נמדדות רשויות בכל הנוגע לעבירות בנייה? הרשויות כיום נמדדות על דבר אחד – כמה צווים ותביעות הן הוציאו כנגד עבירות בנייה של התושבים שלהן. ומה אם היינו שואלים במקום 'על כמה עבירות עלינו היום?', את השאלה – 'מה עשית היום כדי לצמצם את עבירות הבנייה של המחר?'
לפי הערכות לא רשמיות הרוב המוחלט של יחידות הדיור בארץ כיום לא חוקיות או שאינן תקניות ולא תואמות מסמך סטטוטורי. המציאות היא שהחקיקה רחוקה מהצרכים בשטח והעלות עבור השינויים שהתושבים מבקשים לעשות יקר מידי…. במצב זה האכיפה הופכת לכמעט בלתי אפשרית והיא לבטח מאבדת מהאפקטיביות שלה, ולצד זה שיקול הדעת במדיניות האכיפה רחב מידי ותלוי מאד במי הדמות האוכפת…וכאן אני מדבר פחות על עבירות הזועקות לשמיים ושאין עוררין לגביהן אלא על עבירות שניתן למצוא כמעט בכל מבנה ובכל מקום של אנשים שומרי חוק.
אז אם כל כך הרבה אנשים עוברים על החוק, אולי הבעיה היא פחות באופן ההתנהלות של התושבים ויותר בחוק עצמו? אם מערכת החוק לא הגיונית במיוחד וגם לא ברת אכיפה האם אנחנו לא גורמים לתרבות של אי שמירה על החוק של אנשים כמוני וכמוכם?
במרחב היוזמה שאפתח בכנס בנושא אציג מחשבות ראשוניות בנושא ואבקש מכם לסייע לי בחשיבה אילו מהלכים נוכל לייצר כדי לקדם את התאמת החוק למציאות
איך הייתם מגיבים לו הייתי מספרת לכם שעל ידי גיזוםשיח, איסוף אשפה, תיקון מדרכה או החלפת נורה – תוכלו להפחית שיעורי פשיעה? המומים? גם אני הייתי כשעשיתי את עבודת הגמר שלי בטכניון על ביטחון במרחב הציבורי.
אני זהר הרפז, עוזרת מהנדס ומנהלת פרוייקטים תכנוניים במ.א מעלה יוסף. אחד הדברים שמניעים אותי לפעולה זה החיבור בין מרחב לנתונים והיכולת שלנו להשתמש בהם כדי לשפר את חוויית המשתמש בו.
במחקר שערכתי גיליתי כי לעיצוב, תכנון ותחזוקה יש השפעה מכרעת על היתכנות אירועי וונדליזם ואלימות – ללא קשר למצב החברתי כלכלי השכונתי. ככה נולד הרעיון של 'חכמת רחוב' – כלי שיכול לסייע לרשויות מקומיות לזהות ולטפל במקומות השונים בעיר. באמצעות מידע הנאסף במוקדי 106 נוכל לזהות נקודות וריכוז מקרים, וכאשר נשלב נתונים על המרחב עצמו נוכל לנתב לכל מחלקה רשותית משימות ואמצעים לשיפור חיי היום יום ביישוב.
אני מזמינה אתכם ואתכן לשמוע איך כמה שיחות טלפון וטבלת אקסל תמימה יכולות להשפיע על החלטה של נערה האם לחצות את הפארק בערב או לעבור בסמטה.
שתי נשים, אמהות קרייריסטיות, מעולמות שונים ונפרדים. לפני שנפגשנו אולי שמענו (בחדשות..) וקראנו אחת על עולמה של השניה בספרים או בקופת חולים, אבל לא באמת הכרנו זו את עולמה של זו.
ואז נפגשנו בתוכנית והכרנו, ממש הכרנו, ונדהמנו, התעצבנו, צחקנו, בכינו ובעיקר גילינו שיש בינינו הרבה יותר מן המשותף ממה שחשבנו.
כיום, דווקא מתוך הידידות העמוקה הזאת, אנחנו בטוחות שיש לנו מה לספר לכם על הסוד לעבודה מקצועית בכל התחומים- פיתוח כלכלי, ארגוני וחברתי. והוא מתחיל, איך לא?! ובכן, באנשים… במסע להכרת האחר, הסיפור שעומד מאחורי כל אחד ואחת מאיתנו, כאבן יסוד להצלחת העשיה המקצועית והאישית. רצינו להתייעץ איתכם על איך להרחיב ולגרום למסר לחלחל הלאה.
עוזרת מנכ״ל העירייה
עיריית מעלה אדומים
עיריית מעלה אדומים החליטה לסייע בתקופת הקורונה לעסקים הקטנים והבינוניים בעיר, בין השאר ע״י הפקת שבוע של הטבות והנחות בכל בתי העסק בעיר לרווחת התושבים, כולל קמפיין שיווק ענק לעסקים – ללא עלות, מיתוג ייעודי לכל עסק שמשתתף, הרצאה לבעלי עסקים על אופציות למימון ממשלתי, קיום אירועים מושכי קהל במרחבים העסקיים במסגרת מגבלות ההתקהלות, מתן היתרים והנחות באגרות, הצבת ריהוט גן סמוך לחנויות מזון פעילות, חלוקת פרסים לתושבים על סכום קנייה מסוים, ועוד.
הפרויקט יצר קרקע פורייה ליחסי אמון ושיתופי פעולה חדשים בין העירייה לבעלי העסקים ולגופים מגוונים נוספים.
העירייה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית לריכוז מידע עדכני אודות העסקים בעיר, כדי לעזור בהתאמת תוכניות שונות לצורכי השטח.
שמחה על החלק שהיה לי בפרויקט ורוצה להודות לצוות ההיגוי שהיה שותף בכל שלבי הפרויקט, להנהלת העירייה, מעוף ירושלים, קבוצת ״השולמנים״ (ארגון העצמאים הארצי), לידוענים שהתגייסו בהתנדבות לשיווק העסקים, ״מועדון ה-5״ שהתנדבו לבצע תערוכה של 40 רכבי אספנות במרכזים המסחריים, ולרמי לוי שנתן חסות.