רשת בוגרי תכניות הצוערים לשלטון המקומי

מהו חוזה אישי-דירוגי?

חוזה אישי-דירוגי נועד לאפשר העסקת בעלי תפקידים ייעודיים בתנאי שכר גבוהים יותר מאשר בדירוג-דרגה. חוזים אישיים-דירוגיים מבוססים על טבלאות עם דרגות שכר (ומכאן שמם) לפי סוג התפקיד/ הפרופסיה, כגון: כלכלנים, משפטנים, מהנדסים, אנשי מיחשוב וכדו'. 

שימו לב! העסקה בדירוג-דרגה והעסקה בחוזה אישי דירוגי הינן דברים שונים לחלוטין

לא מצאתם את השאלה? כתבו לנו ואנחנו נמצא

צור קשר

אגף עתודות, אגף בכיר לתכנון ופיתוח הון אנושי ברשומ"ק, מינהל הפיתוח, משרד הפנים

Atudot.pnim@moin.gov.il

האתר נועד לנוחותכם.ן ולהתמצאות כללית במושגים ואין בו כדי להחליף את נוסח הדין וההנחיות הרשמיות המתעדכנים מעת לעת בנושאים אלו.

בכל מקום לאורך המסמך בו מופיעה פניה בלשון זכר או אישה – הכוונה תמיד בפנייה לשני המינים

 

מירי לב וקסלר
מנהלת מחלקת תכנון אסטרטגי ובקרה,
מינהל הנדסה,
עיריית אילת
מחזור? הטכניון, מסלול תכנון אורבני myril@eilat.muni.il
מומחה GIS - כדי שכולנו נהיה על אותה מפה

הרבה מים עברו בנהר לאורך 4 שנותיי בעיריית אילת, ויש משהו במהלך הזה של מיסוד תקן של אחראי.ת GIS שסייע לשפר ולשדרג לא רק את מערך המידע של מינהל ההנדסה אלא את השירות הניתן לעובדי הרשות ולתושביה.
במסגרת תיקון 101 בחוק תכנון ובנייה התווסף תקן למומחה GIS מתוך הרצון לייצר שקיפות וסטנדרטיזציה בעבודת הועדה המקומית. ככלי לשינוי פנים ארגוני מהותי ושוטף שבא לשפר את השירות ורמת השקיפות של הוועדה עבור תושבי העיר.
עם הכניסה שלי לעירייה קיבלתי בין היתר, את תחום מערכות המידע ובכלל זה אחריות על מערכת ה-GIS והאתר ההנדסי.
מכיוון שמספר המשימות ותחומי האחריות שלי הלכו והתווספו לאור צרכים שהתווספו ולאור "גל העזיבות" של מספר עובדים את האגף , תחום המערכות והמידע לא קיבל את תשומת הלב הראוי ומצאנו את עצמנו רצים סביב הזנב של עצמנו – נותרנו עם פרויקטים ותהליכים שפעלו מכוח האינרציה אבל ללא מעקב ובקרה מספקים, לא עמדנו בקצב העדכון שנדרש לאתר האינטרנט ולא עמדנו בחוק השקיפות ושיתוף המידע.
ולא רק שמערכת ניהול הוועדה קרטעה אנחנו נשארנו עם- הרבה חלומות במגירה.
הייתה לנו הבנה מעמיקה שתחום המערכות והמידע דורש פניות והתמקצעות במשרה מלאה. עם המינוי לתפקידי החדש, נוצרה הזדמנות לאיישו באופן אקסלוסיבי- למרות חששות ההנהלה בעקבות ניסיונות קודמים שכשלו לגייס מומחה בתחום, החלטתי להציע להנהלה להסב עובדת ותיקה לתפקיד לתקופת ניסיון, במידה ויצליח – נוכל לאייש את המשרה. סוף סוף הגענו להסכמה ושיבצתי לתפקיד עובדת ותיקה, בעלת זיקה לתחום ועם הרבה רצון ללמוד ולהתקדם. ללא ספק זו הייתה החלטה נכונה והתוצאות כבר מתחילות להיראות בשטח.
במסגרת תפקידה העובדת כתבה תוכנית עבודה ייעודית לתחום, עדכנה את האתר ההנדסי, מבצעת מהלכים לשיפור השירות, החלה בתהליך כתיבת נהלים ועוד.
ללא ספק, כשדברים בתחום סוף סוף מקבלים מענה הולם ויש להם כתובת ייעודית שהולכת ומתמקצעת עם הזמן והניסיון, כל המערכת מרוויחה!
כל זה לא היה אפשרי ללא התמיכה והדחיפה של מנהלת משאבי אנוש יחד עם מנהלים ושותפים אחרים לאורך השנים.

רומי כוריאל

ע. מהנדסת לתכנון עירוני אסטרטגי
עיריית ערד

קידום תוכנית מפורטת להרחבת אתר פסולת מעורבת בערד

איך משדרגים את הטיפול בפסולת?

שמחה על חלקי בקידום תוכנית שמטרתה להסדיר אתר פסולת קיים בערד ללא תשתיות מתאימות. התוכנית כוללת הרחבת האתר וייעודו להטמנה של פסולת לאחר מיון כפי שנדרש בחוק, תכנון מערכי מיון והפרדת פסולת, הקמת מִתקן מִחזוּר ומִתקן טיפול, ושיקום תא ההטמנה הקיים לאחר סיום ההטמנה בו.

מדובר בתוכנית מורכבת מאוד שמכילה עבודה במישורים רבים במקביל  – ומכאן האתגר שהיא מציבה. 

הפרויקט הצריך לקיחת אחריות על מהלך מורכב הדורש פתרון בעיות והסרת חסמים בתחומים רבים, ועבודה בשיתוף פעולה עם גורמים רבים.

יוסי עמר

עוזר מהנדס המועצה
מ.א. הגלבוע

גני משחקים במרחב הציבורי

מה בין גני משחקים לעבודה של גדולים?

בעת הגיעי למועצה, מצב גני המשחקים במרחב הציבורי היה בכי רע. חלקם נותרו עוד מימי הקמתה… התחלנו מהלך של שדרוג המרחב הציבורי, עם דגש על פנאי קהילתי ובייחוד בנושא גני המשחקים. השלב הראשון היה גיוס תקציבים לנושא זה ממגוון משרדי ממשלה. האתגר המרכזי היה הגיוון והשוני בדרישות ובהתנהלות בקרב היישובים השונים במועצה: כפרים ערביים, מושבים, קיבוצים ועוד. האתגר הוכפל כאשר מצאנו עצמנו עובדים עם שלושה ועדים שונים ביישוב אחד, כשלכל ועד אינטרס קצת אחר – אתם יכולים לתאר לעצמכם את הסיפוק כאשר הגענו להסכמות ביניהם. העבודה הייתה מגוונת ושילבה משרדי ממשלה, עובדי מועצה, הנהלות היישובים, קבלנים, מפקחים, חברה מנהלת ועוד. התוצאה המדהימה הייתה הקמת 12 גני משחקים ומגרש מיני פיץ', בעלות כוללת של 5 מיליון ש"ח, תוך שלוש שנים.

ברצוני להודות להדיל עוואד היקרה השותפה להצלחה. הדיל תמיד פרגנה, תמכה, שאלה והתעניינה. הרצון להצלחת האחר הייתה תמיד נר לרגלינו בעבודה המשותפת. 

איילה זלצר

מנהלת אגף שירות ופניות הציבור
עיריית מגדל העמק

הקמת אגף שירות ופניות הציבור

איך עוברים משירות מגיב לשירות אקטיבי ויוזם?

לפני הקמת האגף לשירות ופניות הציבור ב-2020, תושבי מגדל העמק נהגו לִפנות בכל עניין ונושא ישירות ללשכת ראש העיר, למנכ"ל ולמגוון בעלי תפקידים ברשות… מצב זה יצר עומסים ולעיתים אף כפילות בטיפול, ולא הייתה כתובת אחידה לפניות ומידע עבור התושבים… היה ברור שלא נכון להמשיך לפעול בדרך זו… לשמחתנו מגדל העמק נבחרה כאחת הרשויות במסגרת התוכנית לפיתוח מצוינות ארגונית של משרד הפנים, תוכנית שעיקרה שיפור השירות. כחלק מהתוכנית הוחלט להקים אגף שיטמיע תפיסת שירות רשותית, ויהווה גורם מקצועי מתכלל וקטליזטור ארגוני לתחום השירות.

אז מה זה אומר בעצם? המשמעות היא מַעבר מפרקטיקה שבה אנו מגיבים למה שקורה, לגישה שבה אנו פרואקטיביים ביצירת שותפות עם התושבים וביצירת מענים רלוונטיים, תוך שימת דגש על תקשורת אפקטיבית ושקופה.

מה היו אבני הדרך? בניית אסטרטגיית שירות עירוני ושפת שירות אחידה והטמעתן ברשות; הובלת תהליכי פיתוח ארגוני מוכווני שירות ביחידות הרשות; פיתוח והובלת תהליכי דיגיטציה לייעול השירותים; רה-ארגון במוקד העירוני – תוך התמודדות עם אתגר הקורונה, ומעל הכול  – סנכרון מתמיד בין המוקד העירוני ליתר המחלקות, לשם ייעול וטיוב השירות.

המסע ארוך, מאתגר ומרתק, ועיקרו נוגע בשינוי דפוסים והרגלי עבודה. אך עם היציאה לדרך כל המערכת לאט-לאט מתכיילת ומסתנכרנת כבאורח פלא, והתמונה מתבהרת. כל זאת מתאפשר בזכות גיבוי, תמיכה ואמונה בדרך מצד ראש העיר, מנכ"ל הרשות והמנהלים השותפים.

אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי להוביל את האגף לשירות ופניות הציבור, ולתת שירות טוב יותר לתושבי מגדל העמק.

יעיר אילן

מנהל פיתוח אורבני בהנדסה
מ.מ. גני תקווה

תהליך שיתוף הציבור בדבר הקמת בי"ס יסודי חדש

איך הופכים את הפירמידה בתהליכי קבלת החלטות?

שמח על החלק שלקחתי בבחינה מחודשת של ההחלטה להקים בי"ס יסודי ביישוב תוך שיתוף של תושבי השכונה.

במסגרת התהליך שכרנו שירותים של חברה מקצועית שמתמחה בתהליכי שיתוף הציבור בתכנון. הקמנו זירת שקיפות לתהליך עם מידע חשוב, יצרנו כתובת לפניות בעד ונגד, ועוד. במסגרת התהליך נצפו כ-1,000 כניסות לזירה.

בנוסף קיימנו מפגשי תושבים לשאלות, הערות ופניות, ולאחריהם הופצו סיכומים ומענה על השאלות – ההיענות למפגשים הייתה משמעותית ונכחו בהם כ-100 תושבים.

גם באלה לא הסתפקנו, וכדי לעודד עוד תושבים לקחת חלק, ביצענו סקר עמדות בעד או נגד בית הספר – בהשתתפות כ-300 תושבים.

בסוף התהליך התקיים מפגש הצגת התוצרים וההחלטה, בראשות ראש המועצה -בהשתתפות כ-70 תושבים.

התהליך ההסברתי וההשתתפותי חיבר את התושבים ויצר תחושות שייכות וחיזוק קהילתי, וכן חיזק את יחסי האמון בין התושבים למועצה. ולמי שזה מעניין אותו -ההחלטה על בניית בית הספר נותרה על כנה.

ליאור לוין

עוזר ראש העיר לקידום פרויקטים
עיריית רהט

בניית תפיסת האכיפה הסביבתית בעירייה

כולם רוצים שיהיה נקי מסביב – איך גורמים לזה לקרות בעיר שבה זבל ופסולת בניין נערמים כעניין שבשגרה?

מצב הניקיון והסביבה בעיר רהט היה אחד הקשים בארץ. האכיפה נגד העבירות הסביבתיות לא הייתה קיימת, וקבלני פסולת ביצעו עבירות בחופשיות. אני שמח על החלק שהיה לי בגיבוש תפיסת האכיפה הסביבתית בעיר. במסגרת זו הוקמה מערכת לשיטור עירוני, הוספו תקנים לפיקוח העירוני, והוקמה היחידה לאכיפה סביבתית באשכול נגב מערבי, שעובדת באופן אקסקלוסיבי רק ברהט – מתוך התפיסה שיש עדיפות לפקחים חיצוניים. בנוסף בוצעו מבצעים חודשיים עם יחידות אכיפה חיצוניות (משטרה ירוקה ורט"ג), שיצרו הרתעה משמעותית. מהלך משמעותי נוסף היה עם הלשכה המשפטית בעיר – התחלנו בהגשת תביעות על ניהול עסק ללא רישיון ועל ניהול תחנות מַעבר לפסולת. לבסוף רכשנו מצלמות רחוב רבות שמוקמו באזורים של השלכות פסולת, כך שהמוקדנים אשר יושבים במוקד של העירייה יכולים לתפוס את המשליך בעת מעשה ולהקפיץ את השיטור העירוני למקום. כיום, לאחר זמן ממושך של בניית הכוח, רואים שינוי משמעותי בעיר, והמשרד להגנת הסביבה ביצע תהליך למידה של המודל שלנו ומפיץ אותו ברשויות מקומיות אחרות.

אני רוצה לפרגן לאיתיאל בירן, בוגר התכנית, שנכנס לעבודה לפני חודשים ספורים בלבד וכבר נתן "אינפוטים" חשובים לתהליך, סייע בבניית והכנת מסמכים ותרם רעיונות מצוינים.

אור קרן

מנהל המחלקה לחדשנות ולתכנון אסטרטגי
עיריית ערד

מהפכה דיגיטלית ברבעון אחד

איך מייצרים "פירות נמוכים" תוך מיצוי הזדמנויות?

בכל הקשור למערכות המחשוב והמידע, עיריית ערד עבדה באופן מיושן ומסורבל. המטרה ששׂמנו לפנינו הייתה לקפוץ לשנת 2021 במהירות האפשרית, תוך ניצול תקציב קו"ק לדיגיטציה – שתוקפו פג בסוף 2020. באוקטובר המחלקה שלי קיבלה את האחריות לשדרוג המערכות, ובכלל זה להקמת אתר עירוני רספונסיבי, בחירת תוכנת ניהול פרויקטים, הטמעת תוכנת CRM שתחליף את הדפים, הרשימות, המיילים והתוכנה הפנימית המיושנת, והסבת כל המערכות הקיימות אל מערכת ליבה אחת לניהול משימות. לשמחתנו האתר עלה לאוויר ביום האחרון של השנה! כיום כל המחלקות עובדות עם התוכנה החדשה, תוכנת ניהול הפרויקטים נבחרה, והתחיל תהליך הטמעתה. זהו רק קצה הקרחון של שינויים נוספים שאמורים לקרות ב-2021.

והכי חשוב, עמדנו במשימה וגם לא עיצבַּנו אף אחד על הדרך… 

מיה לחוביץ צדוק

עוזרת גזבר
מ.א. שדות דן

ייעול הטיפול בתביעות המועצה

איך לא לטבוע בתביעות?

עד לפני חודשים מספר, כל תביעה שהתקבלה נגד המועצה בשדות דן הועברה ישירות לחברת הביטוח הרלוונטית. כך נוצר מצב שעם ריבוי התביעות עלה סכום ההשתתפות העצמית מצד המועצה, והטיפול של חברת הביטוח בתביעות בטווח ההשתתפות העצמית לקה – במילים עדינות – בחסר. מרגע שהגזבר העביר אלי את הטיפול בתביעות, בחנתי באילו נקודות ניתן להתייעל ולהשתפר, ואילו צעדים אפשר לנקוט כדי להביא לחיסכון בכספים. 

כעת, למשל, לא כל תביעה מועברת אוטומטית לחברת הביטוח: אם דווח על אירוע במיקום מסוים, אבדוק קודם של מי האחריות – של המועצה או של גוף אחר. בנוסף למדתי מהם טווחי התביעות ומתי כדי לצאת לתהליך של פשרה. מעֵבר לחיסכון בכספי ציבור, זהו מהלך לקידום התייעלות מערכתית.

דניאל הראל

מנהל פרויקטים עירוניים ואסטרטגיים
מ.מ. כפר ברא

הקמת מחלקת התקשרויות ומכרזים, וניהול פרויקט הקמת שרת ארגוני ומערכות מחשוב למועצה

איך עושים סדר במערכות?

בעת התנעת כתיבת נוהל רכש דיגיטלי והטמעתו במועצה, התברר כי אין מי שאָמון על תחום המכרזים וההתקשרויות. לאחר שכנוע אמיץ של הנהלת המועצה קיבלתי הסכמה להתקשר עם יועמ"ש מומחה לתחום זה, ויחד התחלנו במבצע אסדרה שכלל 16 מכרזים ועוד עשרות תהליכי התקשרויות.

לצד זה, מערך המחשוב במועצה היה מיושן ולא מותאם לצרכים. כחלק מהשדרוג החלפנו שליש ממחשבי המועצה, רכשנו את כל הרישיונות ומערכות האופיס החדשות ביותר, הקמנו מייל ארגוני חדש ושרת מאובטח בענן לגיבוי ואחסון, וכך בתוך חצי שנה הבאנו את המועצה למאה ה-21. לשני הפרויקטים השפעה עצומה על ההתנהלות השוטפת ביום-יום ועל מוכנות המועצה לחירום.

תודתי נתונה לשימי לוי ה"תותח", חבר ובוגר בג'לגוליה, שתמיד נכון להקשיב ולסייע – שוקראן יא שימי…

סהר אלמוג

עוזרת ראש העיר
עיריית טירה

מיסוד שגרות ניהול שבועיות ושנתיות

איך מטמיעים שגרות ניהול ברשות?

גאה לשתף כי בשנת 2020 קיימנו בטירה 47 ישיבות מנהלים ושני כנסי תוכניות בהובלת ראש העיר ובהשתתפות כלל מנהלי המחלקות.

שגרות הניהול הפכו לעוגנים ביומן של המנהלים, עוגנים שלא היו קיימים לפני כן בצורה עקבית ומסודרת, והן מהוות פלטפורמה לתכנים מקצועיים מעניינים, שמעודדים יצירתיות ושיתופי פעולה.

בזכות הפרוטוקולים מהישיבות נוצר לראשונה זיכרון ארגוני ותיעוד להחלטות המדיניות. עם הזמן, ישיבות המנהלים שימשו פלטפורמה להטמעת Zoom ככלי ניהולי אפקטיבי. כך אנו גם שומרים על ההנחיות וגם משתדרגים ברמת השימוש בטכנולוגיה בעבודה היום-יומית.

בנוסף, המטרה בבניית כנסי תוכניות העבודה היא לייצר למנהלים יום משמח, מעניין, שיעורר הן גאוות יחידה והן גאווה אישית של כל מנהל על עבודתו במהלך השנה. מכנס לכנס רף הציפיות והדרישות מהמנהלים עולה, ובאותה נשימה נראה שרף ההתלהבות והמעורבות מצד המנהלים גובר.    

בראש ובראשונה אני מצליחה לשמור על שגרות הניהול בזכות ההובלה והגיבוי מצד ראש העיר. תודתי נתונה גם ליהונתן נאה וזאביק זפט, הבוגרים האלופים שעובדים איתי בעירייה. בכל כנס תוכניות עבודה הם עוזרים לי במשימות שונות ומשונות מאחורי הקלעים, ובזכותם אני מצליחה להפיק את הכנסים בדיוק כמו שאני מדמיינת.       

נטעלי ביז'אוי

עוזרת מנכ"ל
מ.א. מגידו

הובלת תהליך כתיבת תוכניות עבודה רשותיות

איך מטמיעים תפיסה חדשה ברשות?

שמחה על החלק שלי בהובלת תהליך כתיבת תוכניות עבודה במועצה. מה שאולי בחלק מהרשויות נשמע ברור מאליו, הִצריך כאן מאמץ ומחויבות שפירותיהם עוד לפנינו. אז מה זה אומר בפועל?

במשך חודשיים ערכתי הכשָרות וליוויתי כל מחלקה וכל כותב או כותבת תוכנית באופן אישי ומקצועי, תוך מתן מענה דיפרנציאלי ע"פ הצורך והאתגר.

כפועל יוצא מתהליך כתיבת תוכניות העבודה, נבנה מנגנון של הערכה ומדידה, שבו מידת השגת היעדים תיבחן כל רבעון. הפידבקים של עובדי הרשות עד כה חיוביים מאוד. בנוסף, כתיבת תוכניות העבודה נעשתה בהתאמה לאתגרי הקורונה. בהיבט זה הושם דגש על שירותים ומענים ייעודיים לתושבים בתחומים שונים. התוצר הסופי הונגש באופן מעוצב וידידותי, והיווה קפיצת מדרגה באופן שבו מופקים תוצרים ברשות.

כל זאת נעשה בסיועה של רות שלומיוק, מנהלת משאבי האנוש שהייתה חלק בלתי נפרד מהתהליך, ואברהם אזולאי, מנכ"ל המועצה. תודתי להם על הליווי ועל ההכוונה, לצד מתן עצמאות בתהליך הובלת הנושא. ותודות כמובן לכלל כותבי התוכניות שגילו מחויבות עמוקה לתהליך. 

אלינה לובנצוב

מתכננת אסטרטגית אורבנית
עיריית אשדוד

כתיבת תוכנית אסטרטגית מרחבית לעיר

איך מסייעים לרשות לחשוב רחוק?

גאה על החלק שלי בהובלת תהליך כתיבת תוכנית אסטרטגית מרחבית לעיר אשדוד, המפגישה בין מגוון בעלי העניין ברשות, ושׂמה על המפה את המונחים "עירוניות" ו"תכנון עירוני". מטרת הפרויקט היא לייצר לאשדוד תפיסה מרחבית כוללנית, אינטגרטיבית וארוכת טווח, המשלבת בין עולמות התכנון האסטרטגי לתכנון העירוני והתחומים הנושקים לו.  

האתגרים הם רבים, שכן יש צורך לגייס שותפים, להנגיש את עולם התכנון למחלקות נוספות, להשתמש בפלטפורמות טכנולוגיות, ובעיקר לעורר סקרנות ולייצר תמונת עתיד משותפת. בנימה אישית אוסיף כי מעודד אותי מאוד לחוש את העניין שהפרויקט מייצר בעירייה, ואת השיח החדשני שהוא מזַמן. משמח אותי שמינהל ההנדסה, ובייחוד מהנדס העיר, מגבים את הפרויקט ונרתמים לקידומו, ועל כך תודתי נתונה להם.

תמר בן משה

רכזת תכנון אורבני
מ.מ. ירוחם

רשימת אתרים לשימור

מה הקשר בין זהות וגאווה מקומית לבין תכנון ושימור?

שמחה שהיה לי חלק כמתכננת אורבנית בחיזוק הזהות והגאווה המקומית של ירוחם, באמצעות פרויקט שנותן כבוד להיסטוריה ולמקום תוך איתור מקומות רלוונטיים לשימור והטמעתם בתב"עות ובתוכניות רלוונטיות.

איך מובילים מהלך כזה? השלב הראשון בתהליך כָּלל איגום נתונים – מרבית המידע נאסף מהתושבים ומנציגים משמעותיים בעלי ידע, מארכיון ירוחם ומעמותת "עתיד במדבר" שעוסקת בתיעוד של מייסדי ומקימי ירוחם, מה שייצר באז וחיזק את תחושת הבעלות של התושבים בתהליך. כל זה נעשה בליווי של פורום שימור רשויות מקומיות ובראשו מחלקת השימור בעיריית תל אביב, וכן מחלקת השימור של עיריית באר שבע.

בשלב הבא תִכללנו נתונים, טייבנו והתאמנו אותם תוך התייעצות עם גורמי המקצוע השונים. 

בשנה האחרונה הפרויקט כלל איגום ועריכה של כלל המידע והנתונים, תוך בניית שלד קוהרנטי ורלוונטי. קיימנו סיורים ופגישות עבודה בשטח עם הגורמים המלווים, עיבדנו וניתחנו את המידע ואת הנתונים תוך התייעצות עם גורמים שונים במועצה.

אנו לקראת קבלת אישור ותוקף סטטוטורי.

מודה לאלן הדווט, צוערת בהכשרה, שביצעה את הפרקטיקום שלה במ.מ. ירוחם ועזרה באיגום נתונים והכנת המסמכים, אלופה!!

סאד אליאס

מנהל מחלקת קידום ורישוי עסקים
אשכול נגב מזרחי

הקמת מרכז שירות אזורי משותף לקידום ורישוי עסקים

איך מייצרים ערך מוסף עבור הרשויות באשכול?

שמח על כי היה לי חלק בהקמת מרכז שירות אזורי לקידום ורישוי עסקים, ולפיתוח והעצמה של כלל העסקים באזור, בשיתוף פעולה עם מרבית הרשויות המקומיות במרחב הנגב המזרחי (11 מתוך 15). המרכז מאגד במקום אחד – one stop shop – את כלל גורמי הרישוי הממשלתיים (משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד העבודה והרווחה, משרד החקלאות, כבאות והצלה, משטרת ישראל, תכנון ובנייה), במטרה לתת מענה למחלקות רישוי עסקים ברשויות, ליזמים ולעסקים, ולסייע בהסרת חסמים בתהליך הרישוי.  

הקמת המרכז היא פיילוט שקוּדם באמצעות שת"פ בין שני אגפים במשרד הפנים – רישוי עסקים ואגף אזוריות, שחברו יחד לטובת יצירת מענה הוליסטי.

אני רוצה להודות ליואל רובין, מנהל אגף פיתוח כלכלי באשכול, שבלעדי הידע המקצועי והסבלנות הרחבה שלו, זה לא היה קורה.   

שמרית רלב"ג

מובילת פיתוח חברתי
אשכול כנרת עמקים

קמפוס הזדמנויות

איך הופכים אתגר חינוכי מרחוק להזדמנות מקרוב?

בעקבות משבר הקורונה זיהינו כי תלמידי כיתות ה' עד ח' כמעט אינם מגיעים לבתי הספר אלא מחויבים במתווה שרובו למידה מרחוק וניתן לומר גם מרוחקת.  

החלטתי לבנות פלטפורמה שבה ניתן יהיה להוסיף עבור כל אותם תלמידים יום לימודים אחד בשבוע בלמידה פיזית, כדי שיוכלו להיפגש עם חבריהם וללמוד יחד. הרעיון שגובש עוד לפני הקורונה – מיפוי של כל מרחבי הלמידה באשכול שאינם בתי ספר – אתרי נוף, תרבות, מורשת ועוד, קיבל דחיפה משמעותית במהלך תקופה זו.

בשלב ראשון נוצר קשר עם עשרות מרחבים כאלו: אתרי רט"ג, הסוכנות היהודית, בית יגאל אלון, אתרי מורשת, מכללת כנרת והמרכז לחדשנות, חוות חקלאיות ועוד. יחד גיבשנו מודל לשיתוף פעולה, ונבנתה הצעה לבתי ספר ללמידה במרחבים הפתוחים. יצרנו מסמך ובו מפורטות כל אפשרויות הלמידה – אם ע"י צוותים של האתרים עצמם, או ע"י שילוב של תוכני ההוראה של בית הספר שאותם ניתן ללמד בתוך מרחבי הלמידה.

כיום אני עסוקה באיתור תקציבים לדחיפה ולהנעה של הפרויקט. כל השותפים רואים בפרויקט הזדמנות לפלטפורמה חינוכית חדשנית שניתן יהיה להמשיך בה גם לאחר משבר הקורונה. אני גאה מאוד ברעיון ובשיתוף הפעולה שנוצר, ומקווה שזה יהפוך לפרויקט דגל של האשכול. 

מורן בורשטיין

עוזרת מנכ"ל
אשכול רשויות המפרץ

הפורום הבין-מגזרי האזורי

איך מעודדים חשיבה אזורית בתקופת הקורונה?

שמחה וגאה על החלק שלקחתי בהקמת הפורום האזורי שבו שותפים נציגים בכירים מהמגזר הפרטי, מהמגזר החברתי ומהמגזר הציבורי באזור מפרץ חיפה. הפורום נועד לבחון נושאים קריטיים להתאוששות אזורית בעקבות משבר הקורונה, והוא קם מתוך הבנה כי התמודדות עם אתגרים מורכבים של תעסוקה, עסקים וחברה אזרחית – דורשים שילוב ידיים של כל הגורמים הפועלים באזור. 

הפרויקט הוכתר בהצלחה בזכות רמת המחויבות המרשימה של השותפים, שהתבטאה באחוזי ההשתתפות הגבוהים במפגשים מקרוב ומרחוק. למרות הסקפטיות והחששות, מפגשי הפורום שפעו בשיח מקדם, בראיית האחר, ברצון לתרום ולהיות שותפים למהלכים אזוריים.

כל זה התאפשר גם הודות לסיוע של חבריי, בוגרים ברשויות האשכול – רקפת גלעין מקרית ים, איתמר זיגלמן וגל נויהאוס משפרעם וחני גרגל מרכסים, שלקחו חלק בהפעלת השולחנות במפגש הראשון, וכן ראויה חנדקלו והדס זילברשטיין-כץ, בוגרות שעובדות איתי באשכול וסייעו להפיק ולהוביל ביד רמה את המפגשים.

ליאור בן חיים

עוזר מהנדס הוועדה ומנהל יוזמות תכנון, השבחה ופיתוח
ועדה מרחבית חבל אשר

ניהול תחום ההשבחה בוועדה

איך משביחים ומשתבחים?

שמח לקחת חלק במה שיישמע לחלק מכם כמו סינית, אבל יש לו חשיבות רבה בכל הנוגע ליצירת תשתיות לעבודה אפקטיבית בוועדה המרחבית. אז מה זה אומר בפועל "לייצר סדר בהיטלי השבחה"?

זה אומר לבנות מערך מקצועי, מינהלי וטכנולוגי, ולייצר תהליכי מעקב ובקרה אפקטיביים שהביאו להגדלה משמעותית בגבייה – ביותר מ-25%!  כתוצאה מהתהליך גילינו "תקציב אבוד" בסך 3 מיליון ש"ח שהועברו מרמ"י בטעות למועצה אחרת, וכעת הוחזר לאחת הרשויות שלנו בוועדה – מה שנקרא מיצוי תקציבים מספק. 

מי שסייעה לי בכך מאוד הייתה שי לי מאור, עוזרת ראש הרשות ובוגרת התוכנית, שתומכת בפעילות שלי מקרוב ומרחוק בחוכמה מעשית רבה.    

טארק מולא

עוזר גזבר ומנהל תחום הכנסות עצמיות
מ.מ. מע׳אר

הקמת קליקה מע׳אר – האבּ עסקי

האבּ עסקים ברשות דרוזית, יש דבר כזה?

אז זהו, שכן! שמח על הזכות שהייתה לי לקחת חלק בהקמת ההאב העסקי הראשון במגזר הדרוזי, שמטרתו לחזק את הכלכלה המקומית והגאווה המקומית. עבורי ההצלחה המשמעותית ביותר של הפרויקט היא הרישות בין יזמים והתשתית שאנו מניחים לשיתופי פעולה ביניהם.

אז מה זה אומר בפועל? המתחם המזמין והמתוכנן היטב שהוקם, מזַמן לשוכרים מפגשים עם יזמים, מעניק סיוע עסקי ליזמים צעירים, והכשרה מקצועית בתחומים של קידום עסקים, פיתוח כלכלי ועסקי, מיסוי לעסקים קטנים, שיווק באינטרנט ועוד. אנו שמים דגש משמעותי על תעסוקת נשים, ומקווים כי ממע'אר תצא הבשורה לרשויות נוספות.

להצלחה זו שותף בהאא קבלאן, עוזר מנכ"ל, חבר ובוגר, שיחד איתי מניע תהליכים ברשות.

סאלח ח'יר

עוזר גזברית, מנהל תחום גיוס תקציבים ומשאבים
מ.מ. ג'וליס

התייעלות אנרגטית

מה זה אומר להתייעל אנרגטית?

בתפקידי זכיתי להוביל פרויקט התייעלות אנרגטית בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה, במטרה להפחית גזי חממה ולחסוך בצריכת האנרגיה. איך? על ידי החלפת מערכות מיזוג האוויר והתאורה במוסדות הציבור, למיזוג ותאורה בעלי דירוג אנרגטי A, וכן החלפת תאורת הרחובות לתאורת לד.         

אני מרגיש כי הדרך העקלקלה שעברתי מרגע גיוס הכסף – רתימת משרדי הממשלה ושיתוף הפעולה איתם, ישיבות ההתנעה וליווי הפרויקט עצמו – הכינה אותי גם לאתגרים הבאים, והיא מלווה בתחושת סיפוק גדולה, בייחוד כשמדובר במטרה ראויה של שמירה על כדור הארץ שלנו.

אלמוג תירם

ראש תחום חדשנות ודיגיטציה
מ.א. שומרון

קליקה שומרון – מתחם חדשנות ליזמים ועסקים קטנים, שיהווה עבורם בית ויסייע בקידומם

איך מחזקים עסקים בתקופה כל כך מאתגרת?

אחד הדברים המרתקים בתפקידי הוא לראות איך תוכנית על הנייר הופכת למציאות. גאה על החלק שלקחתי בהקמת מתחם החדשנות קליקה שומרון דווקא בתקופת הקורונה.

הקליקה מעניקה לעסקים באזור מקום פיזי (מרחבי עבודה, חדרי ישיבות ומשרדים) ושירותים רלוונטיים.

האתגר שלנו היה לעמוד בתקציב ולדאוג שיהיה במקום שימוש – שלא יהפוך ל"פיל לבן". לשמחתנו, למרות תקופת הקורונה, ואולי בשלה, המקום שוקק חיים, ויש לנו שם 18 דיירים, מעֵבר ליעד שקבענו עד לסוף שנת 2021.

הצמא לפרויקט הזה מצד התושבים הפתיע אותי וגרם לי אושר גדול, וכעת אנו מתכננים לבנות ב-2021 משרדים נוספים כדי לתת מענה לבעלי עסקים נוספים.

תחילת הדרך הייתה עמומה; רגב אבנר שהקים מתחם דומה בכפר קאסם הקדיש לי זמן ונתן לי מענה לכל שאלה שעלתה, ועל כך תודתי לו.           

גאנם ביסאן

עוזר מהנדס ומתכנן ערים
מ.מ. בית ג'אן

תכנון וביצוע שביל המצפורים והמעיינות לקידום הליכתיוּת ולחיזוק עוגן התיירות

איך מעודדים הליכתיות ומייצרים עוגן לתיירות מקומית?

שמח להיות שותף להקמת שביל להולכי רגל, המחבר את בית ז'אן ממזרח למערב ומצפון לדרום דרך הגבעות המיוערות שמסביב, ומשקיף אל נופי האזור מהכנרת ועד החרמון. אנו מצפים כי כל תושבי האזור יוכלו ליהנות מהשביל ומקווים שהוא יהווה מוקד משיכה לבית ג'אן.

האתגר העומד לפתחי כיום – הגדרת התוואי המלא וגיוס משאבים להשלמתו. 

תודות לשותפים מבפנים ומבחוץ: ראש הרשות, המהנדס, עוזרת ראש הרשות לעניינים כלכליים, רכז התיירות וצוערת בפרקטיקום, גדיר הנו, הקרן לשטחים פתוחים, רט"ג, קק"ל ותנועות הנוער ביישוב אשר נרתמו למשימה ומושיטים יד להצלחת הפרויקט.-

אמיתי קרן

מנהל פיתוח עסקי
החברה לפיתוח מודיעין עילית

העברת חוק עזר חניה בעיר

מה הקשר בין חוקי עזר לכלכלה המקומית?

לראשונה זה 30 שנה הועבר במליאת המועצה חוק עזר חניה, למרות היותו שנוי במחלוקת רבה. חוק העזר יסייע לנו לייצר סדר במרחב הציבורי וגם לייצר הכנסות נוספות לעיר, וכמו כן יאפשר לקדם יוזמות חדשניות בעיר, כמו הקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים והטמעת מערך רכב שיתופי בעיר. זהו לדעתי חוק שמשנה מציאות.

קידום תוכנית אסטרטגית מקרו-כלכלית למודיעין עילית

איך יוצרים אופק כלכלי בתקופה משברית?

במשך שנים לא נכתבה תוכנית אסטרטגית כלכלית לרשות, וכל פרויקט כלכלי בוצע כטלאי על גבי טלאי וללא חוט מקשר. בשנה האחרונה, במסגרת תוכנית המראה, ולאחר הסרת חסמים לא פשוטים, הצלחנו להביא לכך שהרשות תשקיע את המשאבים (הרבים) הנדרשים, ותצא לדרך לכתיבת תוכנית משמעותית ומקיפה שתשפיע על האופק הכלכלי של העיר לשנים הבאות.

גאה לקחת חלק בשני פרויקטים שיסייעו למודיעין עילית לטייב את עבודתה ואת השירותים הניתנים לתושבים.

תודה!

הרשמתך נקלטה בהצלחה :)

כיצד אנחנו יכולים לשפר יחד בריאות ואיכות חיים במרחב המוניציפאלי?

נעמה יונה

מרכזת תחום רשויות מקומיות /
משרד הבריאות

טלי נתן מלינוף

מרצה ודוקטורנטית במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית / אוניברסיטת בן גוריון

מה קורה כשבוגרת שלטון מקומי ובוגרת לשירות המדינה נפגשות סביב עניין משותף? מה הפוטנציאל במפגש בין רשות מקומית, משרד ממשלתי ואקדמיה לקידום מטרה משותפת?

מי אנחנו? טלי נתן מלינוף, בוגרת מחזור ג' צוערים לשלטון המקומי ב"ש,  מרצה ודוקטורנטית במחלקה לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, חוקרת קידום אורח חיים בריא ברשויות.  ואיתי, נעמה יונה, בוגרת מחזור ז' צוערים לשירות המדינה, רכזת תחום רשויות מקומיות במשרד הבריאות. 

במרחב נציג בקצרה את החזון המשותף שעוסק בקידום בריאות של התושבים בזירה המוניציפלית

מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לחשיבה משותפת וקידום יוזמות משותפות!

חדר 341 (קומה 3/ קומת הכניסה)

כלכלה עניה:
מלריה, טלוויזיות ושיתוף ציבור

צהלה סרמונטה

סמנכ"לית אסטרטגיה ודוקטורנטית לאנתרופולגיה במזרח אפריקה

החברה לפיתוח גוש עציון

אני צהלה סרמונטה, סמנכ"לית אסטרטגיה בחברה לפיתוח גוש עציון. בשש השנים האחרונות חיה, נושמת, מטיילת, לומדת אפריקה וכיום דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במזרח אפריקה. 

דרך החוויות שלי ודרך עבודתם של אבהיג'יט ברנג'י ואסתר דופלו זוכי פרס נובל, ננסה לחקור במפגש יחד מהו עוני ומהם מנגנוני קבלת החלטות של אנשים החיים במצבי קיצון. ננסה להבין מדוע קשה לשכנע איכרים להשתמש בדשנים מתקדמים, מדוע כילות שמחולקות בחינם אינן בשימוש, כיצד בוחרים איזה ילד ילמד בבית ספר אם אין אפשרות לשלוח את כולם וכיצד מחליטים והאם לקנות אוכל או טלוויזיה..

אני מאמינה כי דרך השאלות הללו ובאמצעות המודל הייחודי שעוזר להתמודד עמם, אנו יכולים ללמוד רבות גם על העבודה שלנו ברשויות במגוון אתגרים: החל מוונדליזם ועוני ועד ייצוג של אוכלוסיות שונות וצפיפות.

אולם ברקת (קומה 1)

פיתוח מקצועי בנושאי ליבה

מיני-קורסים מקצועיים במגוון תחומים וימי עיון בנושאים מקצועיים רלוונטיים.
ייבנה מענה מקצועי ייחודי עבור בוגרי תוכנית צוערים לתכנון אורבני משנה שנייה ומעלה. כל בוגר/ת יוכלו לבחור קורס אחד בלבד במחצית זו

67 בוגרים חדשים

בוגרים חדשים שהצטרפו לרשת בנובמבר 2021.

יוני

סיור למידה ברשויות

יום ג' / 14.06

מיקום:

אזור מרכז

מאי

פורום מקצועי

תאריך:

יימסר בהמשך

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

כלל הבוגרים

הערות:

לפי נושאי ליבה

סיור למידה ברשויות

יום ג' / 17.05

מיקום:

אזור צפון

אפריל

יום עיון: תוכנית עבודה אישית - מקצועית

יום ד' / 06.04 / 8:30-15:30

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

בוגרים בשנת השמה ראשונה

מרץ

יום עיון: לווי תהליכי פיתוח ארגוני

יום ג' / 08.03 / 8:30-16:00

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

בוגרים אשר עוסקים בתחום תשתיות ופיתוח ארגוני

יום עיון בנושא תקציבים- שוטף ותב"ר

יום ב' / 14.03.22​​ / 8:30-16:00

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

כלל הבוגרים

יום רשת ארצי

יום ד' / 23.03

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

כלל בוגרי הרשת המורחבת

סדנת משוב למנהלים ממונים

מקוון

יום ד' / 30.03 / 14:30-16:00

קהל יעד:

מנהלים ממונים

ינואר - פברואר - מרץ

הכשרה ייעודית לבוגרים ברשויות מקומיות ערביות

תאריכים:

מפגש פתיחה: 20.1 / 17:00-20:00

התאריכים הבאים דו יומיים וכוללים לינה:

27-28.01 , 02-02.2, 16-17.02, 09-10.03

מפגש מסכם: 14.03 / 15:00-20:00

קהל יעד:

בוגרים ברשומ"ק ערביות

הערות:

בהובלת "מעוז"

רציונל:

הכשרת מעוז אקו לצוערים ברשויות ערביות באה לסייע בקידום האתגרים השונים איתם הבוגרים באותן רשויות מתמודדים במבנה והתרבות הארגונית בהן הם הושמו. הכלים אותם נחזק בהכשרה בקרב המשתתפים עוסקים בתחומי פרקטיקות לבניית האמון ברשויות, מנהיגות הסתגלותית, חוסן אישי וחוסן ארגוני. במהלך כל אחד מהמפגשים תיעשה הקניית ידע סביב נושא המפגש, לאחר מכן יצאו המשתתפים לחקר שטח ויחזרו להורדה של הכלים לשולחן העבודה האישי של כל אחד.
על המשתתפים לעמוד בקריטריונים שנקבעו: מחוברים לעשייה ברשות, בעלי אופק ברשות, זמינים לכל חלקי ההכשרה ופתוחים ללמידה ולהתפתחות. עם המועמדים הרלוונטיים בלבד תתקיים פגישת התאמה של כ-30 דקות. מטרות השיחה הן תיאום ציפיות והכרות ראשונית. בסיום הראיונות עם כל המועמדים שנבחרו יגבש הצוות קבוצת משתתפים.
קבוצת 'מעוז-אקו' מונה בין 16-18 משתתפים. על הממונים להגיע ולקחת חלק במפגשי הפתיחה והסיום של ההכשרה.

מטרות:

  • הקניית יכולות מנהיגותיות לטובת קידום שינוי במציאות ברשומ"ק הערביות
  • תרגול מיומנויות בונות אמון ומקדמות רתימה ושיתופי פעולה.
  • הקמת רשת בוגרים מקצועית ותומכת הנותנת מענה אחד לשני ובונה תשתית ברת קיימא לבוגרים הבאים אחריהם.

נושאי הקורס:

  • פרקטיקות לבניית אמון, מנהיגות, מתחים בלתי פתירים
  • מנהיגות הסתגלותית
  • סדנת חשיבה תוצאתית
  • סדנת סטוריטלינג
  • סדנת ניהול פרדוקסים

מיני קורס: לווי תהליכי ניהול מכרזים

היברידי

ימי ד' / 8:30-16:00

תאריכים:

26.01 - פרונטלי
09.02 - מקוון
23.02 - מקוון
09.03 - פרונטלי

מיקום:

תל אביב (מכללת אורין שפלטר)

קהל יעד:

כלל הבוגרים

בהובלת:

עו"ד פזית לנגסנר אלתר, משרד עו"ד בראש - סומך

רציונל:

הקורס עוסק בהקניית ידע והבנה של דיני המכרזים והחוזים בישראל, תוך התמקדות בהיבטים הרלוונטיים לעובדים ומנהלים ברשויות המקומיות, לרבות הבנת התהליך המשפטי והמסחרי של עריכת מכרז.

בקורס נעמיק בהבנת חוקי המכרזים, נלמד מתי ניתן לעשות שימוש נכון באחת מעילות הפטור מעריכת מכרז, נרחיב את הידע בכל הנוגע לסוגי מכרזים שונים, ניהול מכרזים, קביעת תנאי סף, בחינת הצעות, בדיקת הצעות ותפקידי ועדת המכרזים.

כמו כן, נעסוק בסוגיות הנלוות להתקשרות כגון: ערבות, ביטוח, מימוש זכות עיון ועוד.

במהלך הקורס המשתתפים יתנסו בעריכת מכרז דמה על כל שלביו ויינתן דגש רב על ההיבטים הפרקטיים הקשורים להתקשרויות. במסגרת הקורס, אף נעסוק בסוגיות הקשורות לניהול ההתקשרות מול הספקים ונותני השירות לאחר השלמת הליכי המכרז. הקורס כולל סימולציות והרצאות של בעלי תפקידים בשלטון המקומי.

מטרות:

  • הכרות והבנה עם חוקי המכרזים ברשומ"ק
  • הקנייה של ידע מעשי בתחום ניהול מכרזים והתקשרויות
  • התנסות מעשית בעריכת מכרזים על כל ההיבטים הכרוכים בכך

הערה: הקורס עוסק במכרזי רכש ולא במכרזי כ"א

אודות המנחה:

עוה"ד פזית לנגסנר אלתר

מתמחה בדיני מכרזים ברשויות המקומיות ממשרד בראש – סומך עו"ד, שהינו משרד עו"ד בעל ניסיון רב שנים בייעוץ משפטי לרשויות מקומיות וגופים ציבוריים. עוה"ד פזית לנגסנר אלתר, בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת "בר אילן", מתמחה בדיני מכרזים ברשויות המקומיות ומרכזת את הקורס זו השנה החמישית.

מיני קורס: פיתוח כלכלי מקומי

היברידי

ימי ג' / 8:30-16:00

תאריכים:

25.01 - פרונטלי
08.02 - מקוון
15.02 - מקוון
01.03 - פרונטלי

מיקום:

תל אביב (מכללת אורין שפלטר)

קהל יעד:

כלל הבוגרים, עדיפות לאלו העוסקים בתחום של פיתוח כלכלי וקידום עסקים

בהובלת:

  • ח"כ לשעבר רועי פולקמן, מומחה בתכנון אסטרטגי
  • אביה דרי, מנהלת המחלקה לעסקים, עיריית אור יהודה

רציונל:

ריבוי הרשויות המקומיות, גודלן המצומצם ומדיניות המס הישראלית מעודדים רשויות לבחון צמיחה כלכלית רק דרך הכנסות הרשות. האם זה מספיק כדי לקדם צמיחה כלכלית? מה הקשר בין חוסן הרשות לחוסנם של תושביה? איך נאזן בין מטרות הצמיחה הכלכלית של התושבים לבין הכנסות הרשות? מה ניתן לעשות ברמה של רשות בודדת ומה מחייבת פעולה אזורית? בקורס נבחן את עקרונות הצמיחה הכלכלית בשלטון המקומי לאור מודלים מהארץ ומהעולם.

מטרות:

  • שינוי תפישה של הרשות המקומית– מרה-אקטיביות לפרואקטיביות
  • הרחבת ההבנה כי התושב במרכז ולא הרשות
  • העמקת הלמידה אודות אקוסיסטם ותחרותיות
  • הכרות עם המונחים המקצועיים
  • התנסות ופרקטיקה – איפה ואיך ניתן לפעול כדי לקדם את האיתנות הכלכלית של הרשות ושל תושביה

נושאים מרכזיים:

  • מהי צמיחה אורגנית
  • כלים קהילתיים-ממשקיים בין השלטון המקומי למגזר עסקי כגון : bid
  • קידום וטיפוח שותפות בינמגזרית (מעבר ליחסים של נותני וצרכני שירות)
  • זירת הקלאסטרים (אשכולות) ואיך מזהים יתרון מקומי מובחן
  • תחרותיות אזורית
  • זירת השירות מיפוי ומדדים, אפיון, קטגוריזציה

אודות המנחים:

רועי פולקמן

חבר כנסת לשעבר ויו"ר סיעת כולנו. חבר ועדות הכספים הכלכלה והרפורמות. שותף מרכזי בקידום רפורמות בתחומי התעשיה, העסקים הקטנים והמגזר הפיננסי. בוגר בית הספר לממשל באוניברסיטת הארוורד, ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. לשעבר מנהל אגף המדיניות והאסטרטגיה של עיריית ירושלים, לשעבר חבר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולשעבר חבר הנהלה בשורה של גופים ציבוריים כגון יד בן צבי, מכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוד. מתמחה בתכנון אסטרטגי, ניהול תוצאתי והובלת תהליכי שינוי ורפורמות. 

אביה דרי

מנהלת המחלקה לעסקים בעיריית אור יהודה. בעלת תואר שני במדיניות ציבוריות מאוניברסיטת חיפה, בוגרת מחזור ג' של תוכנית הצוערים לשלטון מקומי. הקימה את היחידה לקידום עסקים בעיריית אור יהודה והיום מנהלת את המחלקה לעסקים ואחראית על רישוי  וקידום עסקים ופיתוח כלכלי עירוני. הובילה את קורס פיתוח כלכלי של מערך הלווי לבוגרי תוכניות הצוערים בשנת 2021. חברה בפורום החדשנות של מחוז תל אביב במשרד הפנים.

מיני קורס: POWER BI, מחזור א'

היברידי

ימי ב' / 8:30-16:00

תאריכים:

17.01 - פרונטלי
31.01 - פרונטלי
14.02 - מקוון
28.02 - פרונטלי

מיקום:

תל אביב (קרית הממשלה)

קהל יעד:

כלל הבוגרים, בעלי היכרות מעמיקה עם אקסל. מספר המקומות מוגבל

בהובלת:

יואב יונה, "ים ידע"

רציונל:

אנו חיים בעולם עמוס בידע, מידע ופרטים.

איך מארגנים את המידע? איך מציגים אותו בצורה כזו שניתן ללמוד ממנו ולהפיק ממנו את המירב?  

הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית כבעלי יכולת דיגיטלית גבוהה אשר יכולים לסייע לרשות להצעיד אותה קדימה בכל הקשור בארגון המידע באופן דיגיטלי וככזה שניתן יהיה לשלוף ממנו את המידע הנדרש בכדי לדייק את המענים ואת השירותים הנדרשים.

הערה חשובה: הקורס מיועד לבעלי ידע מוקדם באקסל ברמה מתקדמת: ידע ביצירת טבלאות ציר, עבודה עם טבלה מעוצבת, הכרת פונקציית ה- VLOOKUP, עבודה עם שמות תאים באקסל. יוקדשו שעות לימוד בקורס ליישור קו במיומנויות אקסל.

מטרות:

  • הכשרת המשתתפים לנתח מידע ולהציגו בצורה ויזואלית שתאפשר קבלת החלטות עסקיות טובה יותר בזמן אמת בעזרת הכלי BI של מיקרוסופט.
  • בניית לוח מחוונים Dash Board אישי לכל משתתף בהתאמה לרשות בה עובד.

נושאי הקורס:

  • כיצד לייבא מידע ממקורות שונים (אינטרנט, אקסל, תיקייה, אקסס, SQL  ועוד)
  • חיתוך ועיצוב המידע בעזרת עורך השאילתות (Query Editor)
  • יצירת קשרי גומלין (Relationships) בין הטבלאות. סוגי קשרים וכיוון הקשרים
  • יצירת מדדים (Measures) – עבודה עם פונקציות DAX, הסבר כיצד לבצע זאת נכון הכרות עם פונקציות נפוצות (Related , Calculate , SumX , All , Ytd , Mtd  ועוד)
  • יצירת מדדים מהירים (quick Measures)
  • ניקוי מודל הנתונים – הסתרת מידע מיותר מכלי הלקוח
  • יצירת  היררכיות (Hierarchy) של זמן, מיקום , מוצרים וכד'
  • יצירת לוח מחוונים – הצגת המידע בטבלאות ותרשימים שונים (טבלה, עמודות , מפת העולם ועוד)
  • עיצוב טבלאות נתונים כולל עיצוב מותנה
  • ייבוא תצוגות גרפיות נוספות
  • הוספת מחווני ביצועים KPI – Key Performance Indicator

אודות המנחה:

יואב יונה

מנהל "ים ידע", בעל ניסיון רב בתחום הדרכה ומיחשוב. מרצה בכיר בארגונים ובמכללות מובילות. יועץ מומחה לייעול תהליכים ממוחשבים בעסקים כולל פיתוח אפליקציות מותאמות ללקוח. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים והשכלה הרחבה בתחום המחשבים

מיני קורס: POWER BI, מחזור ב'

היברידי

ימי ב' / 8:30-16:00

תאריכים:

24.01 - פרונטלי
07.02 - פרונטלי
21.02 - מקוון
07.03 - פרונטלי

מיקום:

באר שבע (בית יציב)

קהל יעד:

כלל הבוגרים, בעלי היכרות מעמיקה עם אקסל. מספר המקומות מוגבל

בהובלת:

יואב יונה, "ים ידע"

רציונל:

אנו חיים בעולם עמוס בידע, מידע ופרטים.

איך מארגנים את המידע? איך מציגים אותו בצורה כזו שניתן ללמוד ממנו ולהפיק ממנו את המירב?  

הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית כבעלי יכולת דיגיטלית גבוהה אשר יכולים לסייע לרשות להצעיד אותה קדימה בכל הקשור בארגון המידע באופן דיגיטלי וככזה שניתן יהיה לשלוף ממנו את המידע הנדרש בכדי לדייק את המענים ואת השירותים הנדרשים.

הערה חשובה: הקורס מיועד לבעלי ידע מוקדם באקסל ברמה מתקדמת: ידע ביצירת טבלאות ציר, עבודה עם טבלה מעוצבת, הכרת פונקציית ה- VLOOKUP, עבודה עם שמות תאים באקסל. יוקדשו שעות לימוד בקורס ליישור קו במיומנויות אקסל.

מטרות:

  • הכשרת המשתתפים לנתח מידע ולהציגו בצורה ויזואלית שתאפשר קבלת החלטות עסקיות טובה יותר בזמן אמת בעזרת הכלי BI של מיקרוסופט.
  • בניית לוח מחוונים Dash Board אישי לכל משתתף בהתאמה לרשות בה עובד.

נושאי הקורס:

  • כיצד לייבא מידע ממקורות שונים (אינטרנט, אקסל, תיקייה, אקסס, SQL  ועוד)
  • חיתוך ועיצוב המידע בעזרת עורך השאילתות (Query Editor)
  • יצירת קשרי גומלין (Relationships) בין הטבלאות. סוגי קשרים וכיוון הקשרים
  • יצירת מדדים (Measures) – עבודה עם פונקציות DAX, הסבר כיצד לבצע זאת נכון הכרות עם פונקציות נפוצות (Related , Calculate , SumX , All , Ytd , Mtd  ועוד)
  • יצירת מדדים מהירים (quick Measures)
  • ניקוי מודל הנתונים – הסתרת מידע מיותר מכלי הלקוח
  • יצירת  היררכיות (Hierarchy) של זמן, מיקום , מוצרים וכד'
  • יצירת לוח מחוונים – הצגת המידע בטבלאות ותרשימים שונים (טבלה, עמודות , מפת העולם ועוד)
  • עיצוב טבלאות נתונים כולל עיצוב מותנה
  • ייבוא תצוגות גרפיות נוספות
  • הוספת מחווני ביצועים KPI – Key Performance Indicator

אודות המנחה:

יואב יונה

מנהל "ים ידע", בעל ניסיון רב בתחום הדרכה ומיחשוב. מרצה בכיר בארגונים ובמכללות מובילות. יועץ מומחה לייעול תהליכים ממוחשבים בעסקים כולל פיתוח אפליקציות מותאמות ללקוח. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים והשכלה הרחבה בתחום המחשבים

מיני קורס: בינוי קהילות בזירה המוניציפלית

היברידי

ימי ב' / 8:30-16:00

תאריכים:

24.01 - פרונטלי
07.02 - מקוון
21.02 - מקוון
07.03 - פרונטלי

מיקום:

רמלה (מרכז הידידות)

קהל יעד:

כלל הבוגרים

בהובלת:

טל קליגמן, מומחית לשותפויות וקהילות

רציונל:

רשויות מקומיות עובדות בתוך קהילות, עבור קהילות ופעמים רבות עם קהילות. עם זאת, קהילה נתפשת לפעמים כישות עמומה וחסרת גבולות שיכולה להיות מאיימת, תובענית ואפילו מפחידה. כל זאת בעוד הרשות עושה מאמצים לא קטנים לתת מענה ולספק צרכים רבים ומגוונים של קהילותיה.      
אנו רוצים ליצור מצב בו קהילות יותר נגישות לנו כרשות, משתפות פעולה ואולי אפילו ככאלה התורמות לרשות ומקלות על עבודתה.

הקורס מתייחס לערך המוסף של בוגר תוכנית הצוערים בתוך הרשות המקומית בהיבט של הידוק הקשר עם התושבים online  ו- onlife (מקרוב ומרחוק). במסגרת קורס זה נכיר את דרכי הפעולה ליצירת יחסים הדדיים ויעילים בין רשות וקהילה ולמיקסום הכוחות והנכסים של שני הצדדים למען הישוב או העיר בה הם פועלים.

מטרות:

  • הבנה של מהי קהילה, קשרי גומלין בין קהילות לרשות המקומית, והתרומה ההדדית ביניהן
  • עיצוב תפקיד הרשות בעבודה עם קהילות
  • רכישת כלים מעשיים לעבודה עם קהילות מקרוב ומרחוק
הערה: יושם דגש גם על עבודה במועצות אזוריות

נושאי הקורס:

  • קהילה וקהילתיות – מה זה?? מושגי יסוד בהבנת המונח "קהילה": מאפיינים וסוגי קהילות, יחסי כוח – הגמוניה ומיעוט, עקרונות לעבודה עם קהילה.
  • יחסי הגומלין בין ה"קהילה" לבין הרשות המקומית: מה תפקיד הרשות בהקשר של קהילות? מה רשויות מקומיות רוצות מקהילות? מה הקהילה רוצה מאיתנו? הרשות ממבט על – יצירת שינויי רוחב ועומק בקהילות.
  • כלים ודרכי עבודה של רשות עם קהילה: הקשבה לקהילה, יצירת שותפויות ופתרון בעיות בקהילות; איך צוברים ידע קהילתי? בניית הסכמות בין רשות וקהילה; התהוות – איך נוצרים מענים לצרכים קהילתיים? עבודה מותאמת עם קהילות מגוונות; עבודה עם קהילות דיגיטליות ברשת- חיבור בין קהילות און לייף ואון ליין.

אודות המנחה:

טל קליגמן

מובילה את פעילויות המרכז הבין תרבותי לירושלים לטיפוח הבנה בין תרבותית, תהליכים השתתפותיים ואקטיביזם קהילתי מאז 2004. מלווה תהליכי שותפות בין עיריית לירושלים  לקהילה ובין קהילות ומנחה תהליכי בניית הסכמות רחבות, פיתוח חזון ויזמות.  בנוסף, מנחת קבוצות רב תרבותיות, קונפליקט ודיאלוג בארגונים שונים. בעלת תואר שני במדיניות ומנהל ותואר שני בחינוך מיוחד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת התוכנית להכשרת מנחי קבוצות ממרכז ציפורי בירושלים ומגוון קורסים למנחי קבוצות גדולות בגישה דיאלוגית.

קורס מאחורי הקלעים של עבודת הועדה המקומית

תאריכים:

יימסרו בהמשך

מיקום:

יימסר בהמשך

קהל יעד:

חובה לבוגרי תכנון אורבני שנה ראשונה

הערות:

בשיתוף מינהל תכנון

רציונל:

הקורס מעמיק ומשלים את התכנים הנלמדים במסגרת השתלמות "תכנון הלכה למעשה", (השתלמות בת יומיים בתחילת ההשמה), ובמהלך השנים האקדמיות.
לכל אחד מתחומי האחריות העיקריים של הוועדה יוקדשו 1-2 ימי לימוד מלאים, שיאפשרו לצוער היכרות טובה ו"שפה משותפת" עם הגורמים הפועלים בוועדה: תכנון, רישוי וניהול ועדה, בדגש על תרגול היבטים פרקטיים של עבודת הוועדה.
הקורס מיועד לצוערים בשנה הראשונה להשמה, והרישום אליו פתוח גם לעובדי מינהל התכנון על בסיס אישור פרטני.

מטרות:

הענקת תשתית ידע לעבודה בגופי ההשמה, באמצעות חיזוק ההיכרות עם תהליכי העבודה המרכזיים בוועדה המקומית.

נושאי הקורס:

  • ממשקים ותפיסת תפקיד: מערך הליווי לוועדות המקומיות
  • תכנון: היררכיית מוסדות התכנון: סוגיות מתקדמות; תרגיל כתיבת חוו"ד מהנדס + פתרון מודרך; תנאי סף והיבטים טכניים בבדיקת תכניות; התהליך הסטטוטורי; תמ"א 1/35 והתכנית האסטרטגית; פרוגרמה ושטחי ציבור; זכויות בניה וקווי בנין;
  • מידע ורישוי: תהליך המידע וגורמים מוסרי מידע; קריאת תיק מידע; קריאת היתרים, חישוב שטחים; בדיקת היתרים: תנאים מוקדמים ובקרה מרחבית; הקלות ושימושים חורגים; ניהול הרישוי
  • ניהול ועדה: נהלי ישיבה; אתר האינטרנט; מערכות לניהול ועדה

אודות המנחה:

ד"ר מיכל מיטרני

מתכננת ערים בעלת נסיון מקצועי של יותר מ-25 שנים, היא המנהלת האקדמית של פרוייקט ההדרכה וההטמעה של מנהל התכנון, מרצה בטכניון ויועצת מתודולוגיות למנהל התכנון.

חיזוק הקשר עם הממונים

מפגשים שנועדו לחזק את השותפות עם המנהלים הממונים בנושאים שונים אשר אנו רואים כקריטיים בכדי להבטיח את הצלחת הבוגרים בתפקיד.

ממונים מוזמנים למפגש מקוון לתיאום ציפיות לקראת בחירת קורסים מקצועיים של הבוגרים ביום ה' 16.12.21 בשעה 14:30-15:30.

זימון נשלח ליומנכם

רישות מקצועי

במטרה לחזק את התשתית ללמידה משותפת ולשיתופי פעולה בין בוגרים ורשויות נקיים יום רשת ארצי בחודש מרץ ושני סיורי למידה ברשויות באזורים שונים בארץ. כמו כן נאפשר לבוגרים להציע יוזמות למפגשי למידה סביב תחומי תוכן רלוונטיים בהובלתם.

בנוסף נעודד קיום פורומים מקצועיים ע"פ צרכים העולים מהשטח מתוך מטרה להתמקצע וליצור קבוצות היוועצות המסייעות לבוגרים מתחומי תוכן דומים להתמודד עם אתגרים דומים. לדוגמא – פורום לבוגרים ברשומ"ק ערביות ופורום דיגיטציה וחדשנות לבוגרים העוסקים בתחום זה. מטרת הפורומים היא לחזק את הרישות המקצועי בין הבוגרים בסביבת עבודה דומה, לאפשר להם למידה משותפת של ידע וכלים ולמידה מניסיון ופרקטיקות מובילות של אחרים על מנת שיוכלו להצליח יותר.

ליווי בקליטה והתבססות בתפקיד

מפגשים שמיועדים לבוגרים בשנת השמה ראשונה. בנוסף יתקיים יום בנושא אופק תעסוקתי עבור בוגרים משנת השמה שנייה ומעלה.
יצויין כי במסגרת זו, רכזי מערך הליווי ילוו את הבוגרים בתהליך פרטני לדיוק הגדרת התפקיד ולסיוע בבניית תוכנית עבודה אישית-מקצועית, כל זאת בתיאום עם הבוגרים והממונים. הליווי האישי הינו רכיב מהותי בתהליך ההתבססות של הבוגרים בתפקידם ומהווה תמונת ראי לכלל התוכנית לפיתוח מקצועי.
בנוסף, יינתנו 20 שעות של לווי אישי לבוגרים/ות במחצית השניה של שנת ההשמה הראשונה שלהם. הייעוץ ניתן ע"י יועצים אישיים ומטרתו לחזק את המיומנויות המקצועיות והאישיות.

האיזון הנכון בין אימהות לקריירה משמעותית

הילה כהן ביטון

מנהלת תחום פיתוח ההכשרה של תכנית הצוערים / משרד הפנים

לירון זוהר רבינוביץ

מנהלת תחום פיתוח וקידום עסקים / עיריית שדרות

 נעים מאוד, אנחנו הילה ביטון כהן ולירון זוהר רבינוביץ

כמעט כל האימהות מתקשות ללהטט בין העבודה לילדים, אבל רק בתקופה האחרונה זה משהו שהתחילו לדבר עליו באופן רציני. 

מרחב היוזמה שלנו יעסוק בהצגת האתגר שבשילוב בין אמהות לקריירה משמעותית בשוק העבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. נרצה לקדם יחד איתכם ואיתכן יוזמות אופרטיביות ורעיונות לאיזון ולהתפתחות.

מחכות לכם ולכן!

חדר טופז (קומה 1)

ינואר

יום עיון: הגדרת תפקיד

יום ב' / 10.01.22 / 8:30-16:00

מיקום:

תל אביב (קרית הממשלה)

קהל יעד:

בוגרים בשנת השמה ראשונה, הושמו בנובמבר 2021

אסטרטגיה תקשורתית מותאמת קהלי יעד

ניצן גלוסמן

עוזר מנכ"לית ודובר / מ.א. חבל אילות

אורית אבירן

דוברת ומנהלת אגף קשרי קהילה /
עיריית קריית ים

בתחומי הדוברות, יחסי הציבור וקשרי הקהילה ובפרט בשלטון המקומי – לא מספיק לשלוח את המסרים, חשוב גם שהמסר ייקלט גם בצד השני כפי שהתכוונו אליו. ברשויות מקומיות שבהן האוכלוסיות הן מגוונות, האתגר הזה הופך למורכב אף יותר  בגלל מגוון התושבים והאתגר בהגעה לקהלים רחבים. הצטרפו למרחב היוזמה שלנו כדי להבין ביחד את החשיבות האסטרטגית של תקשורת, דוברות וקשרי קהילה וללמוד באמצעות דוגמאות מהשטח:

  • למה חשוב לבדוק עם מי אנחנו מדברים ובאיזו שפה?
  • איך מייצרים תקשורת מבוססת נתונים?

  • במרחב שלנו ניתן גם דוגמאות לצעדים פשוטים וחינמיים לשיפור התקשורת ולניסוח מיקודים אסטרטגיים לתחום.

    אולם תרשיש (קומה 4)

    אני ואתה נשנה את העולם: חדשנות, דיגיטציה, יזמים ומה שבינהם

    הודיה לביא הוכברגר

    מנהלת תחום חדשנות
    עיריית מודיעין עילית

    גיא דנצינגר

    מנהל פרויקטים, אגף התפעול
    עיריית לוד

    העולם הטכנולוגי מתקדם ואנחנו ברשויות מנסים להדביק את הפער, לרוב ללא הצלחה. התחושה בקרב רבים היא שהרשויות יכולות להתקדם ולאמץ כלים טכנולוגיים ובכך להביא לשיפור משמעותי בעבודתן. אנחנו – הודיה לביא הוכברגר, צוערת מחזור ה' חיפה וגיא דנציגר, צוער מחזור ו' בן גוריון, מתעסקים עם עולם "הדיגיטציה והחדשנות" ברשויות בהן אנחנו עובדים. אנו בטוחים שיש עוד הרבה מה לעשות מצד הרשות וחשוב מזה, יש הרבה מה ללמוד ולהכיר בצד של היזם או החברה הטכנולוגית, לשם מה? לעשות את הקפיצה הדיגיטלית בצורה בת-קיימא.

    במרחב היוזמה, נעלה למרכז השיח את האתגר בחיבור בין עולם השלטון המקומי לעולם היזמי. נדבר על האתגרים שלנו כעובדי הרשויות לצד אתגרי היזמים והחברות הטכנולוגיות ונחשוב יחד עם 2 יזמים שיצטרפו למרחב איך לגשר על הפער הזה.

    מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו!

    אולם כנען (קומה 4)

    על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי - בואו להכיר את החברה הבדואית מקרוב

    בסמה אבו האני

    רפרנטית שירות לתושב

    מ.מ. כסיפה

    מה אתם יודעים על החברה הערבית בכלל ועל החברה הבדואית בפרט? כמה אתם מכירים ומכירות נשים בדואיות? כמה אתם מודעים לייצוג של נשים בדואיות ברשויות מקומיות ועד כמה חלפה בכם המחשבה על הקשר בין תכניות ממלכתיות לשוויון מגדרי לבין מעמדן של נשים לא יהודיות בחברה בישראל? 

    שמי בסמה אבו האני, בוגרת בדואית בכסייפה, וכל הנושאים שכתובים כאן מעסיקים אותי מאד בשנים האחרונות. שאלתי את עצמי עשרות פעמים מה אני יכולה לעשות כדי לגשר על פערים ולסייע לנשים בדואיות לקבל את הקול והבמה שהן ראויות להן. מתוך כך, התחלתי בתהליך של חשיפה והיכרות של נשים בחברה הבדואית לקבוצות מנהיגות מהחברה הישראלית-יהודית. על כל זאת נדבר במרחב.

    כעת, אני מרגישה שאני נמצאת באותו מקום (לאחר כמעט סדרה של 10 מפגשי חשיפה), וקוראת לכם לקיים איתי חשיבה משותפת איך ניתן לקדם ולהרחיב את היוזמה שלי  ולהשפיע במעגלים נוספים

    חדר 343 (קומה 3)

    עומדים לפרוש מהעבודה בקרוב?

    נגה שטריט

    אחראית פיתוח הון אנושי

    עיריית קרית מלאכי

    כנראה שאינכם עומדים לפרוש מהעבודה בקרוב, ובוודאי שלא לפרוש לפנסיה :), בתכל'ס על זה נדבר. פרישה לגמלאות זה עניין לא פשוט, נוסיף על כך שעובדים בשלטון המקומי בדר"כ יוצאים לפנסיה אחרי שלושה עשורים ויותר, ואפשר להבין לבד כמה משמעותית ההכנה לקראת הפרישה במגזר הציבורי. 

    לרוב, ברשויות קטנות  פורשים מידי שנה מעט עובדים, והיכולת של רשות אחת לתת מענה לפורשים שלה די מוגבל, בייחוד כשמדובר בפחות מעשרה עובדים. אם רשויות שכנות יוכלו לקיים קורסים ביחד (לחבר את ה-5 מפה, עם ה-7 משם), אני מאמינה שניתן יהיה לתת מענה ראוי ביותר רשויות. איך זה יעבוד? כמה? למה? מי? על כל זאת ועוד- נדון יחד במרחב, שהוא כולו חשיבה משותפת. 

    שמי נגה שטריט, אחראית תחום פיתוח הון אנושי באגף משאבי אנוש, עיריית קריית מלאכי, ואני מזמינה אתכם לחשוב יחד איתי על שדרוג חווית הפרישה ושיפור המענה שנותנות הרשויות בעניין הזה.שלו

    חדר 336 (קומה 3)

    יודע את מקומי - מסע ב 257 רשויות ברחבי הארץ

    טל מגרה

    מנהל קהילת מושבי יחדיו

    מ.א. בני שמעון

    כולנו עברו אינספור פעמים ליד יישובים, ערים, מושבים וקיבוצים ולא נכנסנו אליהם כי לא הייתה לנו סיבה… אם כבר נכנסנו, אז סביר להניח שזה היה לצורך ביקור קצר של חבר או קרוב משפחה או כי משהו קרה בדרך… שמתי לב שלאורך הדרך, המון מקומות היו בשבילי רק שלט בדרך לאנשהו, והחלטתי שזהו, מסקרן אותי לבדוק מה עומד מאחורי השלטים הללו…

    האם אתם מכירים את הסיפור של בנימינה-גבעת עדה? ישבתם פעם לכוס קפה עם מישהו מערד? אתם יודעים מה אוכלים בשגב שלום? מה הסיפור המקומי של שלומי? לאחרונה יצאתי למסע שבו אני עתיד לבקר בכל 257 הרשויות המקומיות בישראל- בכל מקום אפגש לשיחת עומק עם אנשים מקומיים, אשב לאכול במקומות הכי שווים, אבקר, אטייל ואשוטט בו על מנת להכיר. לכל מקום כזה יש סיפור ואני רוצה להכיר אותו ממש מקרוב. 

    הקורונה עשתה לי קצת פאוזה והספקתי לבקר רק ב-4 יישובים ולמרות זאת אני רוצה לספר לכם שהחוויה אדירה!!! 

    במרחב נשמע מה קיבלתי מהמפגשים הללו, איך אפשר להרחיב את החוויה ולהפיץ את הבשורה, ומה אפשר ללמוד ממנה גם ברמה האישית וגם ברמת החברה הישראלית. מחכה לכם

    חדר 437 (קומה 4)

    מתרשתים-פלטפורמה לשיתופי פעולה וידע

    אהרון שקולניק

    ע. מנכ"ל / עיריית לוד

    איתיאל בירן

    עוזר ראש העיר לתחומי שפ"ע ושירות לתושב / עיריית רהט

    500 בוגרים וצוערים, מאות פרויקטים בשנה, אלפי מסמכים כתובים (שלא לדבר על כמות המצגות), אנשי קשר, תובנות, פרויקטים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות. ידע עצום שהולך ונצבר… עד כמה אתם מרגישים ומרגישות נגישים לידע הזה? עד כמה הדבר שאנחנו מכנים "רשת הבוגרים" פוגש אותנו ביום יום?

    אנחנו  – אהרון שקולניק , בוגר מחזור ו' בן גוריון, ואיתיאל בירן, בוגר מחזור ז' בן גוריון – חושבים שמדובר מחד בפספוס ומאידך בפוטציאל ענק, שהולך ונהיה גדול יותר ככל שעוברות השנים.  

    יחד עם שותפים רבים מאוד, החלטנו לפני כמה שנים לאפיין ולקדם פלטפורמה מדוייקת לשימוש שלנו ככבוגרי תכניות הצוערים,  להפוך את השיתוף לפשוט, את המידע לנגיש ורלוונטי ולקשר בין אנשים ובין עולמות תוכן שונים.  ובעיקר לבסס שיתוף מידע ושיתופי פעולה כבסיס לעבודה שלנו כבוגרים.

    אנו נמצאים כיום לקראת השקה של מערכת כזו לכלל בוגרי תכניות הצוערים לשלטון המקומי.

    אז מה נעשה במרחב? נדבר על מה קיים (מהדרייב ועד הווטסאפ), על התהליך שנעשה וההמלצות בעקבותיו ובעיקר נחשוב יחד על הצרכים והפתרונות. מחכים לכם.

    חדר 435 (קומה 4)

    למה כל כך מסובך להוציא היתר בנייה, ומה הופך כמעט כל אחד מאיתנו לעבריין בפוטנציה?

    אולריך (אולי) יעקב בקר

    מתכנן עירוני אזורי ​

    עיריית ערד

    שמי אולי (אולריך יעקב) בקר, מתכנן אורבני ואזורי בעיריית ערד. 

    על מה נמדדות רשויות בכל הנוגע לעבירות בנייה? הרשויות כיום נמדדות על דבר אחד – כמה צווים ותביעות הן הוציאו כנגד עבירות בנייה של התושבים שלהן. ומה אם היינו שואלים במקום 'על כמה עבירות עלינו היום?', את השאלה – 'מה עשית היום כדי לצמצם את עבירות הבנייה של המחר?'

    לפי הערכות לא רשמיות הרוב המוחלט של יחידות הדיור בארץ כיום לא חוקיות או שאינן תקניות ולא תואמות מסמך סטטוטורי. המציאות היא שהחקיקה רחוקה מהצרכים בשטח והעלות עבור השינויים שהתושבים מבקשים לעשות יקר מידי…. במצב זה האכיפה הופכת לכמעט בלתי אפשרית והיא לבטח מאבדת מהאפקטיביות שלה, ולצד זה שיקול הדעת במדיניות האכיפה רחב מידי ותלוי מאד במי הדמות האוכפת…וכאן אני מדבר פחות על עבירות הזועקות לשמיים ושאין עוררין לגביהן אלא על עבירות שניתן למצוא כמעט בכל מבנה ובכל מקום של אנשים שומרי חוק. 

    אז אם כל כך הרבה אנשים עוברים על החוק, אולי הבעיה היא פחות באופן ההתנהלות של התושבים ויותר בחוק עצמו? אם מערכת החוק לא הגיונית במיוחד וגם לא ברת אכיפה האם אנחנו לא גורמים לתרבות של אי שמירה על החוק של אנשים כמוני וכמוכם?

    במרחב היוזמה שאפתח בכנס בנושא אציג מחשבות ראשוניות בנושא ואבקש מכם לסייע לי בחשיבה אילו מהלכים נוכל לייצר כדי לקדם את התאמת החוק למציאות

    מרפסת (קומה 1)

    חכמת רחוב - מה הקשר בין נתוני מוקד 106 לתחושת הבטחון האישי במרחב הציבורי?

    זהר הר פז

    עוזרת מהנדס ומנהלת פרוייקטים תכנוניים

    מועצה אזורית מעלה יוסף

    איך הייתם מגיבים לו הייתי מספרת לכם שעל ידי גיזוםשיח, איסוף אשפה, תיקון מדרכה או החלפת נורה – תוכלו להפחית שיעורי פשיעה? המומים? גם אני הייתי כשעשיתי את עבודת הגמר שלי בטכניון על ביטחון במרחב הציבורי.
    אני זהר הרפז, עוזרת מהנדס ומנהלת פרוייקטים תכנוניים במ.א מעלה יוסף. אחד הדברים שמניעים אותי לפעולה זה החיבור בין מרחב לנתונים והיכולת שלנו להשתמש בהם כדי לשפר את חוויית המשתמש בו.
    במחקר שערכתי גיליתי כי לעיצוב, תכנון ותחזוקה יש השפעה מכרעת על היתכנות אירועי וונדליזם ואלימות – ללא קשר למצב החברתי כלכלי השכונתי. ככה נולד הרעיון של 'חכמת רחוב' – כלי שיכול לסייע לרשויות מקומיות לזהות ולטפל במקומות השונים בעיר. באמצעות מידע הנאסף במוקדי 106 נוכל לזהות נקודות וריכוז מקרים, וכאשר נשלב נתונים על המרחב עצמו נוכל לנתב לכל מחלקה רשותית משימות ואמצעים לשיפור חיי היום יום ביישוב.
    אני מזמינה אתכם ואתכן לשמוע איך כמה שיחות טלפון וטבלת אקסל תמימה יכולות להשפיע על החלטה של נערה האם לחצות את הפארק בערב או לעבור בסמטה.

    חדר 345 (קומה 3/ קומת הכניסה)

    חרדית וערביה נפגשו ב….
    ולא, זו לא התחלה של בדיחה

    ראויה חנדקל

    ערביה, רפרנטית פיתוח מוניציפאלי ואזורי / אשכול רשויות המפרץ

    חני גרגל

    חרדית, מנהלת משאבי אנוש
    / מ.מ. רכסים

    שתי נשים, אמהות קרייריסטיות, מעולמות שונים ונפרדים.  לפני שנפגשנו אולי שמענו (בחדשות..) וקראנו אחת על עולמה של השניה בספרים או בקופת חולים, אבל לא באמת הכרנו זו את עולמה של זו. 

    ואז נפגשנו בתוכנית והכרנו, ממש הכרנו, ונדהמנו, התעצבנו, צחקנו, בכינו ובעיקר גילינו שיש בינינו הרבה יותר מן המשותף ממה  שחשבנו. 

    כיום, דווקא מתוך הידידות העמוקה הזאת, אנחנו בטוחות שיש לנו מה לספר לכם על הסוד לעבודה מקצועית בכל התחומים- פיתוח כלכלי, ארגוני וחברתי. והוא מתחיל, איך לא?! ובכן, באנשים… במסע להכרת האחר, הסיפור שעומד מאחורי כל אחד ואחת מאיתנו, כאבן יסוד להצלחת העשיה המקצועית והאישית. רצינו להתייעץ איתכם על איך להרחיב ולגרום למסר לחלחל הלאה.

    אולם תל אביב (קומה שניה)

    מעיין רוזן

    עוזרת מנכ״ל העירייה
    עיריית מעלה אדומים

    שבוע העסקים של מעלה אדומים

    איך מסייעים לעסקים בתקופה שבה רב הנסתר על הנגלה?

    עיריית מעלה אדומים החליטה לסייע בתקופת הקורונה לעסקים הקטנים והבינוניים בעיר, בין השאר ע״י הפקת שבוע של הטבות והנחות בכל בתי העסק בעיר לרווחת התושבים, כולל קמפיין שיווק ענק לעסקים – ללא עלות, מיתוג ייעודי לכל עסק שמשתתף, הרצאה לבעלי עסקים על אופציות למימון ממשלתי, קיום אירועים מושכי קהל במרחבים העסקיים במסגרת מגבלות ההתקהלות, מתן היתרים והנחות באגרות, הצבת ריהוט גן סמוך לחנויות מזון פעילות, חלוקת פרסים לתושבים על סכום קנייה מסוים, ועוד.           

    הפרויקט יצר קרקע פורייה ליחסי אמון ושיתופי פעולה חדשים בין העירייה לבעלי העסקים ולגופים מגוונים נוספים. 

    העירייה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית לריכוז מידע עדכני אודות העסקים בעיר, כדי לעזור בהתאמת תוכניות שונות לצורכי השטח. 

    שמחה על החלק שהיה לי בפרויקט ורוצה להודות לצוות ההיגוי שהיה שותף בכל שלבי הפרויקט, להנהלת העירייה, מעוף ירושלים, קבוצת ״השולמנים״ (ארגון העצמאים הארצי), לידוענים שהתגייסו בהתנדבות לשיווק העסקים, ״מועדון ה-5״ שהתנדבו לבצע תערוכה של 40 רכבי אספנות במרכזים המסחריים, ולרמי לוי שנתן חסות.